ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שישי, 25 בפברואר, 2011
ע"י מיכל
ע"י מיכל
התיאור "הפרעות נפשיות" הוא understatement מטורף כשמדובר בספר הזה. אין כאן שום הפרעה "חמודה", הכל רציני, הכל קטלני.
מהר מאוד אנו מתחילים להבין למה קוראים לספר "חפצים חדים", גם במובן המילולי, וגם כמטפורה על הדרכים הרבות והשונות שבני משפחה יכולים לפגוע זה בזה.
אותן הפרעות נפשיות ומחלות נפש הן כאן גם ברקע (כבר בהתחלה, ועוד לפני ההתחלה - בכריכה האחורית של הספר - אנו מתוודעים לעובדה שגיבורת הספר שוחררה לאחרונה מבית חולים לחולי נפש) וגם במרכז הספר.
והרקע שמאחורי הרקע - עיירה לכאורה ציורית ב"מערב התיכון" בארצות הברית, אך כמו ב"טוין פיקס", מתחת לחיוכים המתוקים ולשערות הבלונדיניות מסתתרים סודות, רוע, דמעות, וכמובן - מחלות נפש.
נכון שזהו ספר מתח עם הטויסטים המתבקשים על שם הרלן קובן, אך גם סיפור דרמטי על השפעות טראומות הילדות על חיינו כבוגרים, על הדרך למצוא למרות הכל מישהו שיאהב אותך ויקבל אותך כמו שאתה.
ובהקשר לכך נזכרתי במלים:
"לא להתמעט וגם לא להימלט
ותמיד לשאוף ללכת הלאה
ללכת זה אומר: לא להסתלק
כן, כוונתי לומר: לא להסתלק
אמצע הדרך
ויש גם בזה נסיון
עוד יום, עוד יום".
(עוד יום, מאת: רחל שפירא).
9 קוראים אהבו את הביקורת
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
