ביקורת ספרותית על חפצים חדים (2009) מאת גיליאן פלין
בזבוז של זמן

---

אחרי שנהנתי כ''כ מנעלמת המצויין, השתוקקתי לקרוא את שני הספרים האחרים של גיליאן פלין. קיוויתי שגם אם לא יגיעו לרמה של נעלמת, שלפחות יתקרבו לשם. אז את מקומות אפלים עדיין לא קראתי, אבל מחפצים חדים פשוט התאכזבתי.
לא מצאתי סיבה אמיתית לזעזוע שהביקורות דיברו עליו. אולי בגלל ששמעתי על דברים כאלה בעבר ולכן מאיזשהו שלב צפיתי את הכיוון שהספר הולך אליו? אולי. זהות הרוצח גם לא הפתיעה אותי יותר מדי.
מבחינתי הספר התחיל לעניין יותר רק ברבע האחרון שלו. לא שווה את שלושת הרבעים הראשונים שהיו נסבלים אולי, אבל רחוקים מלהיות מעניינים.
הדמויות לא היו אמינות. הרגישו לי כאילו הן לקוחות מאיזה סרט הוליוודי נדוש.
אחותה בת ה-13 של קמיל הזכירה לי את אליסון משקרניות קטנות ויפות.
לא מכירה אנשים כאלה. הדמויות נראות קריקטוריסטיות מדי לטעמי.
מסטיבן קינג הייתי מצפה ללב קצת יותר חזק.

» ביקורות נוספות של ג'יין דו
» ביקורות נוספות על חפצים חדים (2009)