ביקורת ספרותית על הבחורה מרחוב שרלוט - פרוזה # מאת דני ואלאס
ספר טוב

---

נחמד, חמוד, שנון ומשעשע במרביתו, הרבה פעמים קצת יותר מדי מתאמץ להיות שנון ומשעשע.
ג'ייסון פריסטלי (כן, הוא יודע שקוראים לו כמו להוא מ-90210, והוא ממש לא אוהב שמזכירים לו את זה), רואה בחורה שמשאירה בידיו מצלמה חד פעמית, ואפשר לומר שמאותו רגע החיים שלו הופכים להיות בלגן אחד גדול.
הספר הוא מסע של ג'ייסון וחברו דב פטאל (גם הוא כמו השחקן מהסרט "נער החידות ממומביי", אך משום מה אין לכך התייחסות בספר ואולי זה מקרי), בעקבות אותה בחורה. בתחילה ג'ייסון צריך שדב ידחוף אותו (מסיבות שלו שמתבהרות בהמשך) לחפש את הבחורה מרחוב שרלוט, בהמשך החיפוש הופך לסוג של אובססיה עבורו.
לאט לאט ג'ייסון חושף בפנינו פרטים נוספים מהעבר שלו, מהדרך שהובילה אותו למקום שבו הוא נמצא היום: רווק + חברה לשעבר שהרגע התארסה למישהו אחר, מתגורר בדירה של דב מעל חנות משחקי הוידאו של דב, ליד מה שכולם חושבים שהוא בית זונות, ומתפרנס מכתיבת ביקורות בחינמון על כל מה שיוצא.
יש לג'ייסון הרבה הסחות דעת במהלך הדרך, ואולי עריכה קצת יותר אכזרית היתה מועילה לספר הזה והופכת אותו מסתם "נחמד" לנהדר, אבל בסך הכל באמת ספר טוב, שאולי בעתיד אעשה מאמץ לקרוא אותו שוב, כאשר אהיה במצב רוח לשאוב קצת השראה להרים את התחת מהכורסה ולעשות משהו בחיים.

» ביקורות נוספות של מיכל
» ביקורות נוספות על הבחורה מרחוב שרלוט - פרוזה #