ספר מקסים, קטן ועדין.
הסופרת משרטטת ביד רגישה את חייהן של האחיות לולו ומרי, בנות 10 וחמש וחצי, לאחר שאביהן רצח את אימן ונכנס לכלא.
במשך 32 שנים שחולפות מאז חייהן של הבנות מתוארים דרך עיניהן - פעם לולו ופעם מרי - על כל התלאות שעוברות עליהן, כיצד כל אחת מהן מתמודדת עם הטראומה שעברה עליהן.
הספר נקרא די בנשימה אחת והוא זורם ולא כבד מדי למרות הנושא הכואב והכאוב שהוא דן בו.
נראה שהוא אמיתי, לא מנסה

לולו ומרי שתי אחיות שאביהם הורג את אמם,ודוקר את מרי
בחזה.
בתוך שניות עולמן של הבנות חורב עליהן,אמא מתה,אבא בבית סוהר.
הספר כל כך רגיש הוא עוסק בהמון רגשות,שנאה ,אהבה ,רחמים עצמיים,בלבול,פחד מהעולם.
ספר מומלץ.
תדה לנדיה חברתי מהסמניה ששלחה לי את הספר.

רומן מהפנט וחזק ופרוקטיבי בטירוף מספר את סיפורן של שתי אחיות שאביהן רצח את אימן ואת הקשר בינהן ובין האב שיושב בכלא האחת שומרת לאורך השנים על קשר עם האב ואולי הבת הבכורה מתעלמת מיקיומו של האב ומעמידה פנים שהוא מת מבחינתה ושתי האחיות חוששות מהיום שבוא האב ישתחרר מהכלא,
הסופרת מספרת סיפור מפוכח,עצוב ומלא תובנה על אלימות במישפחה ועל אשמת הניצולות
ספר משובח טורד מנוחה מה הייה קורה אילו.. ואייך אני ה

ככול ששם הספר בוטה ומרתיע כך עלילתו עדינה ונוגעת ללב כשעולמן של שתי בנות חכמות ורגישות מזדעזע בעקבות רציחתה של אימן על ידי אביהן, הן מיטלטלות מבית לבית מרגישות לא רצויות, אך מכאן הן צומחות לנשים מלומדות בעלות השקפת עולם מנוגדת אחת לשניה, אך האהבה והדאגה שלהן זו לזו בונה את כל עולמן והסוד הגדול רודף אחריהן עד לחשיפתו בנסיבות שלא פיללו לו, הילדים מאחורי מעשה הזוועות של הוריהם , פה הם מתגלים.מסמך חשו

ספר טוב מאד המספר על משפחה אחת קטנה וטרגדיה אחת גדולה.
האחיות לואיז ומרי היו ילדות בנות 10 ו- 5 כשאביהן רצח את אימן במהלך מריבה. מאז כל חייהן היטלטלו בעקבות המעשה. הקן המשפחתי נעלם, האב נכנס לבית סוהר והילדות נדדו לבית אחד ואח"כ לאחר.
במשך יותר מ- 30 שנה הן חיות את חייהן אבל האירוע הקשה מילדותן נמצא כל הזמן ברקע והשפעתו רבה על כל מהלך החיים.
סיפור יפה ונוגע ללב על מציאות קשה והשפעתה על הילדים ו

" אף פעם לא היית מאושרת?" היא שאלה .
"אני לא יודעת" .
לולו אספה את שערה לפקעת . "גם אני לא יודעת . אין לי מושג איך אנשים רגילים מרגישים . מאז אותו יום אני מסתכלת על אנשים ומנסה להבין איך אמורים להתנהג . איך אנשים מאושרים נראים?"
"מה אנשים בטוחים עושים? איך הם מגיעים להחלטות?"

ביום שאביהן של לולו ומרי הגיע שיכור הביתה , ורצח את אמן , הוא רצח גם את ילדותן , מוטט עליהן את עולמן המוכר והידוע , ו

ספר מעולה, קריא מאוד, למרות שהנושא מאוד לא קל לעיכול.
ספר עצוב, נוגע ללב ומעורר מחשבות.
העטיפה של הספר לא קשורה בכלל לתוכנו, וגם חלק מהקציר שרשום בגב הספר איננו נכון.

אין לי מילים לתאר כמה הספר הזה ריתק אותי
המון רגש ופחדים ושמחה מהולה בעצב
ושכל אחד מהדמויות שואף להגיע לנחלה
בדרכו שלו .