ביקורת ספרותית על פרויקט לָזָרוס מאת אלכסנדר המון
ספר מעולה

---

יש פיתגם בצרפתית האומר, שלמי שיש מזל במשחקים - יש כנראה נאחס באהבה... אז מעניין לברר פעם כיצד משתבצים באלגוריתם הנ"ל אלה שיש להם מזל בקריאה... יצא לי לחשוב על הסוגיה הזו (על משכבי בלילות עלק) כי אני חייב להודות, שבזמן האחרון הלך לי לא רע עם הספרים שבחרתי לעצמי; אמנם ברור כי לא מדובר במזל "טהור", אבל הנה מה שאני מאחל לכם ולי לקראת השנה העברית החדשה (מלבד בריאות, אושר ועושר, ביטחון מדיני ושיגשוג כלכלי וכל שאר החארטות הנבובות הללו...) : כן ירבו !

הספר הזה של אלכסנדר המון, "פרויקט לזרוס", הגיע לידיי אחרי מספר המלצות שרעייתי קיבלה בפייסבוק (סופסוף יצא משהו בעל ערך מהאתר המנג'ס ההוא) ובעקבותן - רכישה מזורזת מאתר "הספריה החדשה" (35 ש"ח כולל מע"מ ומשלוח במקום ה-89 הנקובים). אמנם הרמתי איזו גבה וחצי בדרכו של הספר אליי (חמישה ימי עסקים, אם זיכרוני אינו מטעני), בעיקר כי צצו לפתע בתקשורת כל מיני הפניות כאלה "מטעם", אתם יודעים, כמו שקורה כשאיזו רשת ביגוד סוג ז' מנסה ליצור באזז לקראת פתיחת סניפה החדש בביג נווה בונבון או משהו - אבל הצלחתי להשאיר את הקטע במסגרת ה"חף מפשע עד שהוכח אחרת"... וזה נעשה לא קל העסק הזה, בפרט כשחלק ניכר מכותבי ההמלצות הללו מגזימים לגמרי עם הנחותיהם לגבי בורותו הממוצעת של עמך-ישראל ושבויים עדיין בקונספציית שנות השבעים המטופשת שלפיה "חול' מוכר"... אני מתכוון בעיקר לציטוטים הבלתי נגמרים האלה מ"ברי סמכא" בנוסח ה"בוסטון גלוב" ודומיו, מבלי לחשוב אפילו לרגע, שמספיקות לכולנו שתי הקלקות וחצי בגוגל כדי להבין שכולה מדובר במקרה הטוב בגרסת "ידיעות אחרונות" של ניו אינגלנד, עם נטייה מוכחת לסנסציוני/צהוב בסגנון עדת מגזיני ה"רייטינג" ושות'. אז איזה כרוניכל כזה מארצו של הדוד סם חושב שזהו "ספר מהפנט !" - סו וואט ?!... וגם אילו תארים יש להם שם, זה הכי מצחיק : "בין עשרת הספרים שראוי לזכור בשנת 2009"... וזה אכן, ידידיי, המקום לתגובה חיננית, קולעת וממצה כמו -סליחה מראש- פחחח...

ואחרי כל המתאבנים הללו, לא נותר לי אלא להכריז ש"פרויקט לזרוס" הוא אכן -אהמ- ספר מהפנט... כתוב לעילא, תוסס ובעיקר מורכב - אבל לא במובן של מורכב כי לא מבינים ממנו כלום ולא נעים להודות, אלא מורכב-מרתק... הסופר הזה שו-איסמו, אלכסנדר המון, רקח פה מנה-מנה, טווה שטיח רציני, רקם עלילה חצי פנטסטית המערבת מציאות ודמיון, אמת ובדיה, ממדי זמן שונים ורחוקים ואכן קרה לי באיזשהו שלב בספר, שנתתי לעצמי פשוט לגלוש... מה איכפת לי ? הפסקתי לכמה רגעים להבין מי הוא מי וזה לא הזיז לי את קצה הבוהן. עד כדי כך הייתי שקוע.

בעיקרו של דבר, מסופר על סופר שהוא גולה בוסני בארה"ב (אלכסנדר המון), המספר על סופר שהוא גולה בוסני בארה"ב (ולדימיר בריק), העורך מסע בעקבות רציחתו של גולה יהודי-אוקראיני בארה"ב (לזרוס אוורבוך) בידיה של משטרת שיקגו, לקראת איזה ספר שהוא מתכנן והוא כרגע בשלב התחקיר (בריק, לא אוורבוך). בעצם, גם המון (הסופר האמיתי) וגם בריק (הסופר בספר) - שניהם ממוצא אוקראיני ויש כאלה עוד שפע של רמיזות הנותנות לקורא להבין כביכול, שיש איזשהו סיכוי קלוש שמדובר למעשה בשלושה אנשים שהם אחד, או לכל הפחות - בשלושה אנשים שנסיבות חייהם כל כך דומות, שיש מצב וודאי למסקנות פולניות בנוסח "מה שהיה - הוא שיהיה", "אין חדש תחת השמש" וכיוצא באלה. מבולבלים ? קראו את הספר, זה יעבור.

מהלליו האובייקטיביים של "פרויקט לזרוס" (ונניח לרגע שמנחם פרי הוא אכן "אובייקטיבי" ושאין לו שום אינטרס נסתר למכור לנו משהו...) הדגישו את "מעלותיו הנאבוקיות". לא יודע. לא קראתי עדיין נאבוקוב. יש לי איזה שניים פה על המדוכה איפשהו. אבל אם אני מבין היטב וכוונת הדברים היא לטעון שיש בספר מן האיכויות הקלאסיות - אז אני מצטרף בחדווה למרוממים : "פרויקט לזרוס" הוא יצירה המעניקה לקוראיה חווית קריאה מאתגרת, רב-מימדית, שלא סוטה למזלנו למחוזות הנונסנס. לא צחוק.

תבלו !

» ביקורות נוספות של הלל הזקן
» ביקורות נוספות על פרויקט לָזָרוס