ביקורת ספרותית על פרויקט לָזָרוס מאת אלכסנדר המון
ספר טוב

---

( אני דן בעלילה – אבל השתדלתי לעשות כן מבלי ליצור ספוילרים שאינם מובאים בתחילת הסיפור או בתקצירו)
בחור בוסני נתקע בשיקגו בזמן המצור על סרייבו ואינו יכול לחזור הביתה. הוא הופך לאמריקאי ונישא לאמריקאית.
זהו תאור המספר של הספר וגם תיאורו של הסופר – משחק בין אוטוביוגרפיה לסיפורת.
המספר מגלה עניין בצעיר יהודי שנורה למוות על ידי מפקח משטרה בשיקגו 100 שנה קודם לכך.
(סיפור אמיתי שעורר סערה בזמנו וכוסה בחולות הזמן.) ויוצא למסע הזוי עם חבר בוסני, שהיה במלחמה, לאוקראינה ומולדובה.
עיקר הסיפור נע בין שיקגו ב1908 למלחמה בבוסניה למזרח אירופה ועלילות המשנה הם החיים באמריקה ו פרעות קישינב.
קשה שלא להשוות את הספר ל"הכל מואר" של גונתן ספרן פויר גם שם המספר הוא בן דמות הסופר ( בהכל מואר הוא משתמש בשמו ) גם שם יש מסע באוקראינה וגם שם יש ניסיון לתת תאור אלטרנטיבי למעשים שהיו בעבר ( במקרה של הכל מואר - להיווצרות העיירה ) וגם שם יש דילוגים בין דרמה לקומדיה.
אבל בעוד ב"הכל מואר" ההומור יותר מודגש ואנו מובלים מחייכים למכת האגרוף, ב"לזרוס " ההומור במנה קטנה והאגרוף מכווץ את הבטן למין ההתחלה.
"הכל מואר " יותר מאורגן ושלם , "לזרוס" מנסה לבלוע הרבה נושאים והדבק המחבר לא משכנע – לא ברור למה בחר המספר להתמקד דווקא בסיפור של לזרוס ומה חשב שישיג במסע למזרח אירופה להבין משהו נורא שקרה לפני שהגיעה השואה ומחקה כל פרופורציות של כל פוגרום? האם רצה להקביל בין קישינב לסרייבו ולמה? .
מה שכן נראה מעיני המספר היא הצביעות\בורות האמריקאית . אמריקה כתחליף לאירופה הישנה נגועה באותה שנאת זרים והאחר ורק עוטפת זאת אחרת.
השנאה ליהודים תחת הכותרת של רדיפת אנרכיסטים בשיקגו דאז והשנאה לזר ובמיוחד למוסלמים שהתגברה פוסט התאומים .
הסופר לקח לעצמו ליברליות לתאר את האירועים שקרו בשיקגו בצורה שקשה להבדיל בין אמת ובדיה אבל לטעמי לא הלך עם זה עד הסוף ולא פתר את התעלומה שאפפה את הסיפור .
גרתי בשיקגו כמה חודשים מספר שנים לאחר שהמחבר הגיע לשם . מאוד אהבתי אותה והיא הרגישה לי כבית ואף הזכירה לי את תל אביב אבל במקומות אחרים בעולם בהם חייתי הרגשתי את תחושת הזרות ואת ההרגשה שלא משנה מה תעשה לעולם לא ממש תתחבר למקום ותמיד תתגעגע לארץ ממנה באת לא משנה כמה קשה לחיות בה.
הספר כתוב טוב והוא זורם ומעניין – הוא חשף אותי לפרשיות ועולמות שלא הכרתי( אני בוש לאמור שאיני יודע כמעט דבר על סרייבו ) והצליח לעורר בי תחושות הזדהות וגם כעס על העוולות המתוארות.
אבל נראה שהסופר מנסה להיות מיוחד מעט יתר על המידה והתוצאה היא ערבוב של סגנונות וצורות סיפור ועלילה שאינה סגורה.
ממליץ עם הסתייגות:)

» ביקורות נוספות של cujo
» ביקורות נוספות על פרויקט לָזָרוס