ביקורת ספרותית על אלנבי מאת גדי טאוב
בזבוז של זמן

---

לפני כשנתיים הגיע מיוון עמית לעבודה, של האיש שלי. כיון שהוא התגורר בבית מלון בתל אביב אספנו אותו לארוחת ערב ב"אורנה ואלה" (הוא התרשם מאוד מלביבות הבטטה). בשולחן לידנו ישב גדי טאוב וכתב במרץ במחשב הנישא שהיה מונח על שולחנו. זמן קצר אחרי זה יצא הספר "אלנבי" לאור ואני מיהרתי לקנות אותו. אבל, לא ממש מיהרתי להתחיל לקרוא אותו. יש משהו מאוד לא מושך, אפילו, בעטיפה שלו.
התחלתי לקרוא אותו לפני מספר שבועות ומאוד קשה לי עם הספר הזה. אני חוזרת אליו מידיי פעם קוראת עוד כמה דפים וזונחת אותו לטובת אחרים. הספר מאוד אלים, הדמויות, העלילה וגם מן זרם עכור מתחת לפני השטח, שכל הזמן מאיים לפרוץ.
ראיתי את גדי טאוב בתל אביב, בבית קפה בשד' רוטשילד פינת מאז"ה. האם זה סימן שאני צריכה להמשיך לקרוא את הספר או סימן שאני צריכה לזרוק אותו? הכוונה להפסיק לקרוא אותו.
אני לא נוהגת לזרוק ספרים. אז אני מתכוונת לתת אותו למישהו שאני ממש לא אוהבת.

» ביקורות נוספות של כלנית
» ביקורות נוספות על אלנבי