ביקורת ספרותית על אלנבי מאת גדי טאוב
ספר בסדר

---

ליד החיים שלנו, ממש בצד, לפעמים קצת ימינה, לפעמים קצת שמאלה, אבל לרוב למטה, יש חיים אחרים. יש אנשים שחיים חיים אחרים לגמרי מאלה שאנחנו מכירים. חיים אינטנסיביים יותר, חיים על הקצה, חיים עם חוקים אחרים. חיים של סמים, אלימות, זנות וכל היתר. בחיים האלה יש קודים חברתיים אחרים ואם אחד מין הישוב כמוני או כומך נחשף לחיים האלה, הוא יכול לעשות אחד מהשלוש: או להיבהל\להתעלם ממה שהוא רואה, או להיות מוקסם ומסוקרן או וזו האופציה המסוכנת ביותר: לפסוע פסיעה גדולה לתוך אותו עולם מקביל. למה זו האופציה המסוכנת ביותר? כי אחד כמוך וכמוני לא בהכרח בנוי לאטמוספרה של יקום מקביל זה. ספרו של גדי טאוב, עוסק בעולם הזה, סביב אלנבי, מועדוני החשפנות וחיי הלילה. חלק מהדמויות הם דמויות מהמציאות המקבילה הזו, אבל חלק לא. אותו דיסוננס מזמן לנו עלילה פתלתלה, אם כי לרוב צפויה, של סערות רגשות, פשע תשוקה וכל מה שאמור להחזיק סיפור טוב. ניכר שנעשה תחקיר, הדמויות משכנעות ברובן, הכתיבה עובדת. אבל, בכל זאת הספר לא באמת עובד. קשה לי להגיד למה. כנראה בעיה של אמינות לא השתכנעתי משרטוט עולמם הפנימי של דמויות החשפניות השונות בספר, וניכר שלא נעשה מאמץ אמיתי לקלף את מורכבות עולמם הפנימי. המספר, מספר לנו את מה שהן מספרות לעצמן, ולא הרבה מעבר. היו מספר רגגעים משכנעים בספר הרבה קטעים שהיו כתובים היטב, ואולי גדי דייק בתאוריו, ואני פשוט ממאן להשתכנע. בסוף בחרתי בשלוש כוכבים, אבל הציון האמיתי הוא כנראה שלוש וחצי.

» ביקורות נוספות של קורא כמעט הכול
» ביקורות נוספות על אלנבי