עלילתו הדרמתית והמסועפת של הרומן "אלנבי" אורגת יחד שלושה סיפורי אהבה עזים, פרועים לעיתים, לא לגמרי אפשריים, לא תמיד מפוענחים.
הם צומחים סביב מועדון ברחוב אלנבי שהוא מיקרוקוסמוס של השוליים בישראל של שנות ה-2000.
שוליים צבעוניים, רוויי מיניות, אלימים, אבל גם מלאי חיים.

אירוע בודד של מכות במועדון - גבר צעיר מכה נערה - סוחף אל תוכו את כל מי שעובר לידו: בעלי המועדון, בריונים של חברת אבטחה, שוטרי סיור, חרדים שמפעילים בינגו בתחנה המרכזית, חשפניות ממועדון ברחוב סלמה, ורבים אחרים.
זה כור ההיתוך הישראלי בזעיר אנפין.

בעברית חדה וחותכת, בעין ריאליסטית ונטולת סנטימנטליות, משרטט גדי טאוב גלריה רחבה של דמויות מורכבות, על הקשרים וקשרי הקשרים ביניהן. מתוך היכרות אינטימית עם עולם השוליים הזה פורש הרומן תמונה פנורמית עשירה וחיה של מרקם חיים שלם הרוחש מתחת לאפה של תל-אביב הבורגנית.

דיוקן כובש, אנושי - מחריד לעיתים, אבל גם נוגע ללב - של תל-אביב הסמויה מן העין. בתוך כך מעלה הספר גם שאלות על המפגשים המסעירים, המטלטלים, שמזמנת חברת המהגרים המסובכת של ישראל, על גבריות, על נשיות, על אהבה ועל נחמה.

גדי טאוב

ד"ר גדי טאוב (נולד ב-19 באפריל 1965 בירושלים), עיתונאי וסופר ישראלי; ד"ר להיסטוריה של ארצות הברית, מלמד באוניברסיטה העברית בירושלים (בדרגת מרצה בכיר בתקשורת ובמדיניות ציבורית) ובמסלול האקדמי של המכללה למנהל בראשון-לציון. מהמבקרים הבולטים של הפוסטמודרניזם בישראל.... המשך לקרוא

שם הספר
דברים שאני לא מגלה ליעל
המרד השפוף - על תרבות צעירה בישראל
מה היה קורה אם היינו שוכחים את דוב
המכשפה מרחוב מלצ'ט 3
הג'ירף שאהב לרחם על עצמו