המממ... נראה לי ששוב אני בדעת מיעוט, אבל לא התחברתי לספר הזה. אפילו, לא נעים להגיד, קצת השתעממתי וחיכיתי כבר שיסתיים.
נכון, המינגווי כותב נפלא. אין על זה ויכוח. בין אם זה על דיג, ציד, גלישה במדרונות מושלגים, פסיעה ביערות עבותים - לא תמצא סופר בעולם כולו שיתאר זאת באופן מדויק יותר ומוחשי יותר. במשפטים קצרים ופשוטים, אבל עם הירידה לפרטים הכי קטנים, הוא מצליח להעביר את החוויה לקורא באופן מושלם. הכתיבה שלו מדהימה.
אבל, איך להגיד את זה בלי לצאת רדודה ושטחית שלא מסוגלת לזהות יצירת מופת גם אם היא נופלת לה על הראש? מכירים את זה שלסיפורים טובים, בדרך כלל, יש התחלה, אמצע וסוף ואיזו נקודת מפנה קטנה בעלילה, אולי אפילו איזו פואנטה פה ושם? אז זהו, כשאתם מגיעים לספר הזה, תשכחו מזה. אין. ולדעתי, חשוב לדעת את זה מראש כדי לא להתאכזב.
לא מדובר פה בסיפורים במובן המקובל של המילה. מדובר באוסף של סצנות, קטעים, מעין זכרונות, מחייו של ילד, אח"כ נער, ובסוף כבר איש, שלא קורה בהם כלום. הם מתחילים ומסתיימים בשרירותיות, ולא מספרים הרבה על שום דבר.
ניק אדמס חוצה את המיסיסיפי ברכבת. ניק אדמס בורח עם אחותו האהובה מפקחי ציד. ניק אדמס פוסע לו ביער ומדי פעם דג משהו או יורה בציפור. כן, אתם תרגישו כאילו אתם שם. זוהי גדולתו של המינגווי. אתם תרגישו את הטעם של הפורלים שהוא צולה על האש. אבל בסיפור, לא יקרה כלום. לא צריך לחשוש מספויילרים.
אז אם אתם חובבי המינגווי, וקוראים את הסיפורים האלה כסוג של אוטוביוגרפיה, יכול להיות שתרתק אתכם האהבה שלו לאחותו, היחסים שלו עם אביו, כל מיני מאפיינים וזויות מחייו, באמריקה ובאירופה.
יכול להיות, שכמו שנכתב בהקדמה מעוררת הציפיות של עוזי וייל, אתם תחושו בגאונות שמאפשרת לו לא לספר כלום, אבל לרגש במה שלא נאמר. אולי תתלהבו מהרעיון של לתאר רגע של דיג לפני ואחרי שקרה משהו, בלי לכתוב בכלל על מה שקרה. אבל על אף שהבנתי בדיוק למה מר וייל מתכוון, לא הצלחתי להתחבר לתחושות שלו.
אם להודות על האמת, סיפורים קצרים הם לא כוס התה שלי בכל מקרה, אז אולי אני לא האדם הנכון להתחשב בביקורתו, אבל אם שואלים אותי, אני מעדיפה לקבל את סגנונו המושלם של המינגווי כשהוא משולב בעלילה רציפה כלשהי, ולא ככה, תלוש, יפה כשלעצמו, אבל לא מחובר לכלום.
בעיני, הספר מומלץ באמת רק למעריצי המינגווי או לכאלה שלא ממש איכפת להם, כשהם קוראים סיפור, מה קורה בסוף.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
