ביקורת ספרותית על אלגנטיות של קיפוד מאת מוריאל ברברי
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 18 ביולי, 2010
ע"י כלשהי


יהיה זה מעט מוגזם לקרוא ל"אלגנטיות של קיפוד" פרוזה. למעשה, זה יהיה שקר מוחלט. הספר מתחזה לכתב פילוסופיה שמדי פעם עושה הסבה לפרוזה ושוב, בצורה כמעט מעליבה.

נתחיל בדמויות. הדמויות הן דרך מאוד אלגנטית של הסופרת לטפוח לעצמה על השכם: "הו, תראו כמה אליטיסטית, משכילה ומכירה מילים ממש ארוכות אני!"
עכשיו, הדמויות לא חושבות על שום דבר שהוא לא אומנות מודרנית, ספרות, קולנוע זר, פילופסיה או כל דבר שיגרום להן להצטייר כבני אדם ולא כעבודת סמינריון. מעבר לחוסר האמינות והעובדה שאין להן נפש או משהו שמזכיר אחת, זה פשוט מורט עצבים וגורם לקורא להתהות האם הניימדרופינג האינסופי יעלה לכותבת בתמלוגים.

העלילה. היא לא קיימת. ניסיתי לחפש אחר אחת, אך לשווא. רוב הזמן היא נעה בשני צירים: באחת מככבת שוערת הבניין ובשנייה שכנתה בת ה-12. בדרך כלל עלילות מקבילות מתחברות במהלך מבריק, אבל כאן הילדה בת ה-12 יורדת לקומה של השוערת. אפי משהו.
הסוף, אגב, מגוחך בכל קנה מידה.
[ספויילר: לא הורגים דמות בתאונה. לא עושים את זה. זו דרך מביכה עד כאב להיפטר מדמות\להניע עלילה\להעביר מסר.]

7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אנקה (לפני 15 שנים ו-3 חודשים)
צודקת. כל מה שאמרת.
תום (לפני 15 שנים ו-3 חודשים)
חח...אני נוטה להסכים כמעט עם כל מה שאמרת...ומעטים הדברים שהייתי מעדנת (אולי את העובדה שהסופרת מגוללת את מחשבותיהן התרבותיות והפילוסופיות של הגיבורות זה איננו דבר שלילי,גם הוא מצטייר ככזה בספר).
העניין הוא,שהרבה מאוד אנשים 'מבוגרים' (בגיל אמא שלי+) המליצו לי על הספר הזה בשקיקה. וידיד שלי,שקורא אותו עכשיו במרמור כבד קרא לו 'ספר לזקנים'.
בקיצור-הוא קיטשי.
וזה לא עובד-במיוחד שאתה צעיר ורוצה לשנות את העולם ולהוציא את הקיטשיות החוצה:)





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ