1. קטע שכתבתי לפני שלוש שנים באוסטרליה. לא ממש סיפור

כתבתי את הקטע הזה לפני כמעט שלוש שנים, היה לי נחמד להיתקל בו, והחלטתי לשתף. הקטע לא גמור, מקווה שיבוא לי להמשיך אותו.


היה היה ילד. הילד גדל בבית יפה ומואר, הוריו היו אנשים מודרניים, שידעו איך לחנך את ילדם, הביאו לו מתנות, אך לא פינקו אותו יתר על המידה, חיבקוהו ונישקוהו, אך לא הגזימו בהרעפות האהבה שלהם.. הילד גדל והחל ללכת לבית ספר, שם פגש חברים רבים וטובים, אשר יילכו אותו במהלך חייו בכל אשר יילך. הילד למד בבית ספר כל אשר ניתן ללמוד בבית ספר, מתמטיקה ואנגלית, לשון והבעה, היסטוריה ותנ"ך, ועוד ועוד... הילד התפתח ונעשה לנער חושב ומתחשב, אוהב ונאהב, אשר מפיץ שמחה ואהבה בכל אשר הלך.. על פניו חייו של הילד, שהיום הוא כבר נער, נראו מושלמים... אך משהו בתוך תוכו, התחיל להציק לו... משהו שעוד לא לבש צורה ולא שם, לא צבע ולא ריח.. אך הדבר הזה אשר ישב לו בבטן, או בלב, או בנפש, או איפשהו שם בפנים, המשיך להציק לו מידי פעם, מבלי שהילד, שהיום הוא כבר נער הצליח להבין.
הזמן חלף, והילד שהפך לנער, כבר נהיה עלם. ועלם זה, המשיך בדרכו של הילד, היה נעים הליכות, אינטילגנטי, אהוב על ידי סובביו ומוערך בכל אשר פנה.. אך אותו דבר זה, שאין לו שם ולא צורה, המשיך להציק לו מבפנים. הילד שהיום הוא כבר עלם, התייסר רבות בתוך תוכו, מכיוון שלא ידע מה הוא דבר זה המציק לו... הרי כביכול חייו מושלמים, הוא כבר עלם, הוא מוקף בכל כך הרבה חברים ואהבה, אז למה הוא לא מצליח למצוא את השקט הנפשי או המוחי או מה שזה לא יהיה השקט הזה, מדוע ראשו מוצף בכל כך הרבה מחשבות, שיש להן רק התחלה ואולי קצת המשך, אך אין טומנות בחובן פתרונות... רק עוד ועוד שאלות... הילד הרגיש שדבר מה אינו כשורה, ומבלי שידע להגדיר את זה התחיל לחפש את הילד שבתוכו... זה שהמשיך לגדול ולהתפתח בתוכו, ורצה גם כן מקום להביע את דעתו. העלם שכבר מכונה על ידי הבריות בחור צעיר, התחיל להרגיש שחלק מהדברים שהוא עושה וחי לפיהם, אינם מתחברים אצלו בפנים. הוא לא ידע להגיד זאת לעצמו, אבל בעת הזאת, הילד שבפנים שעד אז רק שלח מידי פעם רמזים ומחשבות, הלך ותפס עוד ועוד מקום אצלו בנפש או במוח או בהכרה או בשד יודע מה...
הזמן המשיך לחלוף לו, כי זאת הנטיה של הזמן, וילד שכבר מזמן לא ילד אלא בחור צעיר, התחיל להרגיש שהוא חייב למצוא את המשהו הזה שהוא מחפש, שהוא אפילו לא יודע להגיד לעצמו שהוא מחפש. אז הוא התחיל להסתובב קצת, וטייל לו בעולם, פגש אנשים שונים ומשונים, מקצתם הצחיקו אותו, ומקצתם עניינו אותו עד מאוד. הילד הבין שמכל בן אדם שהוא פוגש בדרכו, הוא יכול ללמוד משהו על עצמו. הבחור הצעיר שבעברו היה ילד, התחיל ללמוד על עצמו, ולימודים אלו עניינו אותו עד מאוד, כי הוא היה המורה וגם התלמיד, הוא לא היה צריך לשלם שכר כלשהו, והאמת שהלימודים עצמם היו מהנים ביותר. הוא קרא ספרים וראה סרטים. הוא הקשיב למוזיקה ורקד, הוא שתה ועישן, פגש בחורות ועשה איתן אהבה. הקול או הצבע או הריח או השד יודע מה, שהיה בתוכו, הלך והתגבר, אבל עדיין לא הצליח הבחור הצעיר להבין מה אומר כל זה, ודבר זה תיסכל וייגע את הילד עד מאוד, כי על אף שהיה מאושר באמת ובתמים מחייו, הרגיש הבחור הצעיר חוסר שקט, שנבע מכך שהוא ידע שמשהו שהוא עושה אינו כשורה, אף כי לא ידע להגדיר מה זה...
הילד, שכבר מזמן איננו ילד על פי כל הגדרה אנושית, המשיך במסעותיו, הגיע לכאן, והמשיך לשם, ניסה לדבר וניסה לשתוק, עבד ובילה, שיחק וטייל, והיה מאושר מחייו, אך בתוך תוכו, כירסמו בו מחשבות והרגשות אותם הוא לא הצליח להבין או אף להכיל. דבר זה תיסכל את הילד עד מאוד, שכן הבין שרגשות ומחשבות אלה, רעים הם, ולא הבין הילד, איך הוא, שמוקף בכל כך הרבה אהבה, שגדל לתוך עולם מסודר ונכון, מדוע יש בו את כל התסכולים האלו, את האפלה הזאת, מדוע הוא חש כל כך הרבה רגשות אשר ידועים לכולם כשליליים... דבר זה הקשה מאוד על הילד, שהיום כאמור הוא כבר בחור צעיר.
הבחור הצעיר נע ונד במרחי המרחב, בתקווה למצוא משהו שהוא לא ידע שהוא מחפש. שרשרת אירועים אשר יכולה להיות מקרית, הובילה את הבחור למפגש שהוא לא ציפה לו. מפגש עם הילד שבו, זה שנולד והתפתח מתחת לכל השכבות שנערמו על כתפיו של הילד שגדל לנער ושהיום כבר איש צעיר.

נכתב לפני 10 שנים ו-8 חודשים