משום מה, אין הרבה ספרים הדנים במלחמת העולם הראשונה. מלחמה זו היא אחת מהתקופות המעניינות ביות בהיסטוריה העולמית, וכל פעם שאני נתקלת בספר על התקופה, אני מיד מוסיפה אותו לרשימת הספרים שלי, בלי להסתבך יותר מדי בתוכן או בסגנון של הספר. רוב הזמן אני מאוכזבת. לא התאכזבתי מ-"בוקר על פני האדמה".
"בוקר על פני האדמה" היה יכול מאוד בקלות להיות ספר מאכזב. לא רק שההתמקדות בקושי על המלחמה עצמה, אלא שכריסטיאן סיניול מביא לנו סיפור חוזר דרך שני מבטים. יש לנו את הגברים, ואת נשותיהם בבית. הסיפור קופץ ביניהם, כאשר בעל ואישה מספרים על עצמם. הפורמט לפעמים גורם לקצת בלבול בין דמויות ולפעמים בעל ואישה חוזרים על בדיוק אותו מקרה מזווית קצת אחרת, אבל בסך הכל, הגישה הזו אפקטיבית וכתובה היטב.
חלק מהסיבה ש-"בוקר על פני האדמה" מוצלח כל כך, בעיני, קשור לעובדה שהדמויות מייצגות קבוצה שלמה של האוכלוסייה הצרפתית. בניגוד ל-"יקירתי רציתי לספר לך", ספר אנגלי שמנסה לעשות את בדיוק אותו הדבר אך פחות מוצלח בצורה משמעותית, סיניול כותב מאוד לפי תקופת המלחמה, ולא לפי תפיסת העולם המודרנית שלנו. לפעמים זה מצטייר כשוביניזם או פסיביות מוזרה מצד הנשים, אבל לפחות הדמויות אמינות וסימפתיות.
לא הכל מושלם. למרות שהספר בעיקרון מתמקד בדמויות ובמערכת יחסים בין כל בעל וכל אישה, בסופו של דבר לא רואים מספיק את חייהם של הדמויות ביחד. כל זוג מאוד מואהב ומרוצה... לא תמיד אמין ביותר. בנוסף לכך, נפלו כמה טעויות בהדפסה עצמה, בעיקר בלבול בין דרגות הדמויות ושמותיהם, דבר שיכול להיות מאוד מבלבל לקורא.
בסך הכל, מאוד אהבתי את "בוקר על פני האדמה". סגנון הכתיבה יפה מאוד, ויש משהו מרשים בצורה שבה סיניול בונה תמונה מלאה של צרפת בתחילת המאה הקודמת. מומלץ.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
