<mark>ג'ולי אורינגר</mark> היא סופרת אמריקנית שזה הרומן הראשון שכתבה. לפניו כתבה מספר סיפורים קצרים שזכו לשלל פרסים. לפני מספר חודשים יצא רומן נוסף שלה שטרם תורגם לעברית.

הגשר הנסתר הוא רומן היסטורי עב כרס ומתמקד בשנים 1935-1945. אנדרש, טיבור ומתיאס לוי הם שלשה אחים יהודים שגרים בישוב כפרי בהונגריה. אנדרש הוא האח האמצעי והוא בעצם הציר המרכזי של הסיפור. זה לא ספר שואה, זה ספר שבא לתאר את התמודדותו של יהודי

כשמסתבר שהסיפור מבוסס על חיים אמתיים של אנשים אמתיים, משפחתה של המחברת, קשה לבוא בטענות על חוסר סבירות או על הגזמה - מה שהיה הוא מה שהיה. <mark>ג'ולי אורינגר</mark> מספרת בעיקר את סיפורם של סבה וסבתה, החל בשנת 1937. אנדרש לוי, יליד כפר ליד דברצן שבהונגריה, גר עם אחיו טיבור בבודפשט. שניהם חולמים על לימודים גבוהים - אנדרש חולם להיות ארכיטקט וטיבור רוצה ללמוד רפואה, אך ליהודים לימודים כאלה היו כמעט בלתי אפשריים ב

בפתח הסקירה אני חייבת לחזור על טענה שאמרתי כבר כמה פעמים ורלוונטית גם לספר הזה. אמרתי, ואני חוזרת על דעתי, שאין שום הצדקה להיקף של 700 עמודים ברומן. בסאגה, אולי כן. ברומן - ממש לא.

אמנם הרמן ווק כתב 3000 עמודים על נושא דומה, של מלחמת העולם השנייה והשואה, והוא עשה את זה היטב, בשני ספרים הנושאים כל אחד בשני כרכים עבים. אבל זה הרמן ווק, והוא כתב סאגה של ממש, כזאת המקיפה דמויות ויבשות ומציגה את המל

התחלתי לקרוא את הרומן עב הכרס הזה (יותר משבע-מאות עמודים) קצת בספקנות, אבל תוך כדי הקריאה הלכתי ונשביתי בקיסמו... מדובר בסאגה ארוכה שמתרחשת בארצות שונות מסוף שנות השלושים ומלחמת העולם השנייה וגם מעט אחריה... מדובר בצעיר יהודי הונגרי, שמגיע לפריז בסוף שנות השלושים ללמוד ארכיטקטורה שם ואנו למדים לדעת פרטי פרטים על חייו ומשפחתו, ובוודאי שעל אהבותיו ועל הרומנים שמנהלים אחיו ומכריו. העלילה הולכת ומסתבכ

הגשר הנסתר – <mark>ג'ולי אורינגר</mark>

<mark>ג'ולי אורינגר</mark> סופרת צעירה, בת שלושים ושמונה, מתגוררת בברוקלין שבארה"ב, וזה הספר הראשון שכתבה, לאחר פרסום סיפורים מפרי עטה. על כל הפרטים האלו הייתי עוברת ללא כתיבתם ברישא של ההמלצה לולא התרגשתי במיוחד מקטעים מסוימים.

כאשר הגעתי לקטעים שרגשו אותי, בו כתבה על מסורת והלכי היהדות כמו: ליל הסדר, גפילט-פיש, קניידלך ועוד רבים נוספים, סקרן אותי לבדוק את מוצאה של הסופרת. וא

יחסית לרוב ספרי שואה או מלחמת העולם השנייה, לספר "הגשר הנסתר" יש מה להוסיף. <mark>ג'ולי אורינגר</mark>, כרבים לפניה, בוחרת להציג סיפור המבוסס על קורות משפחתה, אך הפעם יש טוויסט מרשים - הסיפור הינו מקורי ולפי כך מעניין יחסית. אך אין מה לומר - כספר בסך הכל, "הגשר הנסתר" רחוק מאוד מלהיות ספר טוב באמת.

אחת הבעיות המרכזיות בספר הוא אורכו. לא רק ש"הגשר הנסתר" ארוך מאוד, אלא היה גם יכול להתמודד יפה מאוד אם היו גוז

חשבתי מה לכתוב על הספר, לטובת מי שלוקח ספר בן 700 עמודים, שהנושא העיקרי שלו הוא תקופת מלחמת העולם השניה, משפחה הונגרית, השואה. בהתחלה חשבתי לעצמי שקטונתי. אח"כ חשבתי לעצמי שכבר כתבו פה ביקורות נרחבות על הספר. אז אולי אין לי מה לתרום לטובת הקוראים הבאים?
ואז החלטתי לספר לכם על הספר מנקודת ההמבט של האדם הקטן, הפשוט, שמנסה להתנהל בעולם אכזרי, בתקופה השחורה ביותר של העולם. מה שנקרא לפעמים "האדם מתכנן