ביקורת ספרותית על חוטים מקשרים מאת ויקטוריה היסלופ
ספר מעולה

---

בא לי לנסוע ליוון.

אף פעם לא התעניינתי במיוחד ביוון של מלחמת העולם השנייה, ואני חושבת שהעובדה ששני ספרים של ויקטוריה היסלופ גרמו לי לרצות לנסוע לשם ולהפוך כל אבן כדי לגלות את ההיסטוריה של המקום הזה, כבר אומרת פחות או יותר הכל על הספר.

וקצת יותר בפירוט - סלוניקי של 1917 הייתה עיר גדולה ושוקקת חיים, מלאה בנוצרים, מוסלמים ויהודים החיים פחות או יותר בשלום ושלווה זה לצד זה. כעבור שלושים שנה, נותרו בה נוצרים בלבד.ויקטוריה היסלופ מספרת לנו את קורות העיר במאה ה20 דרך עיניהם של קטרינה, ילדה קטנה שגורשה מביתה בשל הכיבוש הטורקי ב1922 ומוצאת בית אצל אם מאמצת בסלוניקי, דימיטריס - בנו הקומוניסט של אחד מעשירי סלוניקי הפאשיסטיים, ומשפחת מורנו - יהודים הגרים ברחוב איריני שוקק והחיים ומאמצים אליהם את כל שכניהם.
אנחנו מגלים את התהפוכות שעברו על סלוניקי במחצית הראשונה של המאה ה-20 - שריפה שהשמידה חלק נכבד מהעיר, מלחמת האזרחים, הכיבוש הנאצי ועוד.

בכתיבה של ויקטוריה היסלופ יש משהו שמכניס אותך לספר. יכולתי לראות את פינות הרחוב המזוהמות, את הז'נדרמים המסיירים ברחובות ואת הבגדים המפוארים הרקומים רקמות מיוחדות במינן. כל דבר שקרה לדמויות - קרה גם לי. כשהגיעה הפקודה של הנאצים להעביר את כל יהודי סלוניקי ל"יישוב מחדש" בפולין, לא יכולתי שלא להתכווץ בחרדה ולומר לעצמי "הלוואי שהם יברחו. שהם יעלו על התוכנית המחרידה של הנאצים ויימלטו משם!". ומבחינתי, ספר שמצליח להכניס אותך לתוכו בעוצמה כזאת - הוא לא סתם ספר טוב, הוא ספר מעולה.

» ביקורות נוספות של עצמילי
» ביקורות נוספות על חוטים מקשרים