ביקורת ספרותית על מתכונים מכושפים מאת שרה אדיסון אלן
ספר מעולה

---

הדבר הכי כיף בעולם הוא להיזכר למה אני אוהבת לקרוא.
מכירים את זה, שבתקופות לחוצות קריאת ספרים נדחקת לתחתית רשימת הדברים שצריך לעשות? היא נמצאת איפשהו בין סידור המחסן להכנת חרוזי פימו. לא מקום מכובד במיוחד. ככה יכולה לעבור אצלי תקופה של חודשיים-שלושה בלי שפתחתי ספר חדש.

ואז - אחרי שכל הבלגן נגמר ואני חוזרת לשגרה נורמלית, אני מסתכלת על הארון, ואין לי חשק לפתוח ספר. לא יודעת למה, פשוט לא בא לי. אני חושבת על עוד אלף דברים אחרים שאני יכולה לעשות בזמן הזה, ולא מבינה איך פעם הייתי מסוגלת לקרוא כל כך הרבה.

כל התחושה הזאת מתפוגגת ונעלמת ברגע שאני פותחת בסופו של דבר ספר טוב. פתאום אני לא מסוגלת לעצור. אני לא מסוגלת ללכת לישון, לא לקום ולזרוק זבל, לא ללכת לשירותים - וכל זה רק כדי לא לעזוב את הספר. פתאום אני נשאבת לספר בצורה כזאת, שגם אחרי שסיימתי אותו, אני ישר פותחת אותו שוב פעם וקוראת פרקים נבחרים - רק כדי שהוא לא ייגמר. כדי להישאר חלק מהדמויות והעלילה.

זה מה שמתכונים מכושפים עשה לי. ברגע שפתחתי אותו, הספר תפס אותי. יומיים שלמים הסתובבתי איתו בתיק וניסיתי לגנוב כל דקה אפשרית לקריאה.
נכון שהעלילה לא הכי מקורית בעולם. אבל זה לא משנה. השפה קולחת, הסופרת יודעת איך לסחוף אותך איתה לסיפור, לגרום לך להתאהב בדמויות, לגרום לך לחכות לגמור כל משפט רק כדי שתוכל להתחיל את המשפט הבא - וזה מה שחשוב.

אז למה נתתי את כל ההקדמה הארוכה הזאת על הרגלי הקריאה שלי, בעצם?
כי ברור לי שזה לא הספר הכי טוב שקראתי. זה ספר טוב, טוב מאוד אפילו, אבל אני לא יודעת מה הייתי אומרת עליו אם הייתי קוראת אותו בזמנים רגילים, שאני קופצת בהם מספר לספר. כל מה שאני אומרת זה שהספר הזה הוא תזכורת מעולה לאיך ספרים אמורים להיות. לאיך הם אמורים לסחוף אותך איתם, לעולם שלהם.

» ביקורות נוספות של עצמילי
» ביקורות נוספות על מתכונים מכושפים