ביקורת ספרותית על הדוח של ברודק מאת פיליפ קלודל
ספר מעולה

---

מספר מילים של ספר מרתק ומרגש זה, בו נעשו בחירות ספרותיות ייחודיות שהצליחו לתת לו עומק, אוניברסאליות ופיוטיות עדינה.
הספר מוצג כדוח שברודק כותב כדי לזכות את אנשי הכפר מהרצח בו רובם היו מעורבים. ברודק הוא בו זמנית משכיל, רגיש והיחיד שיודע לכתוב, וגם שונה, לא מעורב במה שקורה סביבו ומוכן להתנהג כלא-אדם כדי לשרוד. האמביוואלנטיות של ברודק כמספר וכעד שזורה לאורך כל הטקסט הצירוף שקלודל עושה בנקודת הראות של ברודק על האירועים, יחד עם רצונו לצרף עדויות המעניקים "אמיתות" לדבריו - הוא רכיב התורם למורכבותו של הטקסט, ולמתח בין התנבוננות להתרגשות.
אני חושבת שהאופן שבו קלודל מצליח לתאר חפצים, ריחות ומראות היום-יום כפתח תמיד פעור אל עולם הזיכרונות מן העבר - הוא הישג ספרותי מעניין, המעניק לספר את מבנה השכבות שלו.
בנוסף - היכולת להמציא שפה כדי לתאר את מה שאינו ניתן לתיאור, מה שמעבר לשפה, הוא גם בעיני מרכיב חשוב ביצירת עולם הספר: עולם מוכר ויחד עם זאת רחוק ואחר, עולם שבו היופי הפסטוראלי מתערבב עם אלימות ואטימות רגשית. עולם שבו האהבה והחמלה יכולות להיות כוח מניע ומרפה, כפי שגם ההרס והיהירות יכולים להשתלט עליו.
הקורא מוזמן להפעיל את היכולת לזהות פרטי עלילה כמוכרים ביותר (עולם השואה והאסירים, הכיבוש הנאצי, מחנות הריכוז וההשפלות - הכול, מרומז ולא מוזכר באופן מפורש), וגם להפעיל את המימד האלגורי הפועל בכל הספר ונותן לו את היכולת לדבר על כאן ועכשיו(הכל יכול להיהפך לסמלי, גם ברמת הדמויים והדמויות, וגם ברמת העלילה הרחבה).
הספר מזמין לדעתי קריאה שמצד אחד עוקבת אחרי העלילה והשלמת הפרטים, ומצד שני, מייצרת בקורא, כל הזמן, התחושה שמדברים על משהו נוסף, שלאמירה יש הדים מעבר לטקסט עצמו. זהו כוחו של רומן מצויין - לחרוג אל מעבר לעולם המסופר ולהדהד בתודעתנו ובמציאות הסובבת אותנו.
"גם זוועה יכולה לייצר יופי", כפי שברודק אומר מתישהו במהלך הספר. ספר מזמין מחשבה.

» ביקורות נוספות של milly
» ביקורות נוספות על הדוח של ברודק