רק כאשר סיימתי לקרוא את הספר רכבת לילה לליסבון, מאת <mark>פסקל מרסיה</mark>, הרגשתי עד כמה הוא השאיר עלי רושם חזק. מצד אחד, הוא ממציא מחדש את ספרי המסע עליהם הוא נבנה: הגיבור יוצא לדרך, עוזב את הכול מאחוריו, ויוצר לעצמו זהות חדשה שאנחנו, הקוראים, עדים לה בפליאה. מצד שני, הוא משלב הגות פילוסופית בחייהן של הדמויות. והדמויות – הן המשוות את העצמן לדמויות אחרות בספר או ביצירות ספרות המוזכרות לאורך העלילה.
גרגוריוס

ספרי מסע - כמו מסע כשלעצמו - אינם חביבים עלי בדרך כלל. בספר מסע הגיבור יוצא לו לחפש משהו לפעמים בפועל, לפעמים רק בדמיון - עובר כברת דרך לא קטנה, מעיר כל מיני זיכרונות מנומנמים, מחולל שינוי ויוצא מעברו השני של המסע כאיש חדש - שתובנות יוצאות דופן, שינו ממנהגיו והפכו אותו תוכו לברו.
אז זהו, התהליך הזה נראה לי בדרך כלל מלאכותי ולא אמין. לא שאנשים אינם מגיעים לתובנות עמוקות ואפילו משתנים ומאמצים התנה

כמה חבל...הספר הזה התחיל מוצלח מאוד וממש ממש ממש רציתי להתאהב בו. אפילו בהתחלה הקראתי לחברה קטעים מקסימים שאהבתי נורא. כל המרכיבים היו שם: דמות ראשית מעניינת, עלילה שרצה קדימה ממש מהרגע הראשון, שינויים, גילויים, נסיעות, מחשבות, התרחשויות ופתאום, לקראת אמצע הספר, זה כאילו שמישהו אחר המשיך לכתוב אותו. קצב צב, אין שום אירועים מיוחדים, רק שגרה משמימה כשמדי פעם משהו קטן קורה. רוב הזמן הסופר עסוק בלהתפל

הספר המשעמם הכי מעניין שקראתי (לאחרונה)

אנסה להסביר. למה משעמם ? ובכן - מרצה לשפות עתיקות, שחי בברן, כנראה עם קביעות, גרוש ללא ילדים, ולא אוהב שינויים. כמה מעניין יכול להיות הסיפור עליו ? ובכן, באופן מאוד הוליוודי , הוא חוטף קריזה בשלהי גיל העמידה שלו, ובגלל איזו אישה באדום (אלא מה) הוא מחליט לברוח מהכל ולחפש משהו לא ברור בליסבון. ואם הוליווד אז עד הסוף - זה מצליח לו ! הוא ממש נהנה ומגלה דברים

במשל הכרם אומר השועל בסוף "רעב נכנסתי ורעב יצאתי", כך זה קורה לגרגורי שיום אחד הוא עוזב הכל בדחף בלתי נשלט, בעקבות אישה מיסתורית וספר מיוחד ויוצא לליסבון.
המסע לליסבון הוא פגישה וגילוי, תקופה, מחתרת ובעיקר אנשים.
- אלו מהספר ותקופתו, המבוטאים בספר שמצא ובכתובים אחרים שהשאירו.
- אלו מהדור של גרגורי, וגרגורי עצמו.
התקופה המדוברת בפורטוגל היא שילטון האימים של סלאזר וההתנגדות לו.
התיאור של התקופ

אוקי, אני עדיין בשלב הקריאה, אבל כ"כ ברור לי שהספר לטעמי, ואני כבר די אוהבת אותו.
התחלת הספר קצת הזויה בעיני, אבל אם אני מתעלמת ממנה, אז גם יתרת סיפור המסגרת (התחקות אחר עקבותיו של סופר) מרתקת, אבל עוד יותר מכך מרתק זה המסע הפנימי שהסופר עורך.
אני אצטט כאן קטעי פיסקאות מעמ' 80 שכ"כ מצאו חן בעיני :
" השמש כבר לא האירה באור שעשה את חלונות הראווה למראות, אבל אחרי זמן מה מצא גרירוריוס חנות בגדים מו