“אני מאוד אוהבת הגדה של פסח זו מכיוון שהיא מקפידה להדגיש את הרבגוניות שבטקסט, שנארג במשך שנים רבות. העיצוב הבהיר - מאפשר לקורא לעקוב אחרי הטקסט המסורתי, אך גם להיחשף לדעות, מנהגים ואפשרויות שונות של קריאה: קבלה, חז"ל, פרשנות מודרנית, שירה וסיפורים אישיים - כל אלו תורמים להצגת הגדה מעניינת ומאפשרת מסלולים שונים של קריאה. עריכת ההגדה מאפשרת לקוראים הסקרניים - לקרוא באופן ממוקד על מסורות ומנהגים שהלכו והשתלבו בשתי וערב שהינה ההגדה.
מכיוון שהגדה זו היא תמיד זו שאני בוחרת לקרוא בליל הסדר - אשמח מאוד לשתף אתכם במחשבות על הקריאה ועל האפשרויות לראות באופנים בהם ניתן לפרש את ההגדה ואת מעשה ליל הסדר - כמעשה של חופש ובחירה, כמעשה המגלם בתוכו את היציאה לחופש הפרשנות שיציאת מצרים הוא אחד מביטוייה. לא עוד עבדים למשמעות שנקבע על ידי אחרים, אלא אנשים חופשיים להחליט כיצד להתייחס למסורת - כל שנה מחדש.
הנה דברים שכתבתי על הקריאה בלילה הזה. חמישה הקשרים כחמישה מסלולים של קריאה:
כשמגיעה עונה זו, אני מוצאת את עצמי חושבת על הדרך שבה ארצה לקרוא את ההגדה. קריאתה אף פעם אינה מובנת מאליה. מבחינתי הקריאה הינה הזמנה להפוך את הטקסט הישן, לכלי שמאפשר לתת ביטוי לסיפור פנימי ואישי. האמנם?
ובכן, כמו שקורה גם במסורות אחרות ניתן להוסיף עומק ומשמעות לחיפושים ולהתלבטויות עכשוויים על ידיי "כתיבה מחדש" של טקסטים עתיקים, על ידי מילוי השלד שהכתוב מציג. המרשם ידוע ומוכח: קריאה חוזרת וחקרנית של טקסט עתיק מאפשרת להעמיד אותו באור מתחדש. מה נגלה בקריאה זו? טקסט עשוי טלאים: סיפורים, מדרשים, פיוטים, ברכות וטקסים שחוברו יחדיו. הם מזמינים אותנו לקחת עמדה פעילה: אפשר לשלול אותם באופן גורף, ואפשר לזהות בהם אתגר פרשני של קריאה. התייחסות המשתנה לפי הזמן, המקום ומצב הרוח.
בזכות הקריאה - ניתן להפוך שעטנז זה של שפות ומנהגים, לכלי הנושא אמירה אוניברסלית ואישית כאחת. סיפור ההגדה הוא סיפור על יציאת מצרים. סיפור ארכיטיפי שפונה לרבים - יציאה מעבדות לחירות. ההגדה היא מעשה פרשני רב היקף אשר במרכזו סיפור מקראי ומערכת טקסים שנקשרו בו. כפי שאני רואה כעת, זוהי יציאה מתמשכת לחופש שבטוויית משמעות בעולם ובכתוב. וכמו בהגדה החוזרת על עצמה בכל שנה, היציאה אל החופש היא מעשה מתמשך שאינו נגמר. ההגדה יכולה להפיח השראה: איך לקרוא את הגדה הפעם? איך לתת לה לומר דבר-מה היום?
להמשך הקריאה: http://www.etnahta.co.il/2015/04/blog-post.html#more
חמשת ההקשרים הם דרכים לקרוא, לזהות תופעות, לפרש ולארגן. הם דרכים ללקט את החומרים שמהם מתגבשת "קריאה" ייחודית. ההגדה מזמינה תנועה גלית זורמת זו, החוזרת על עצמה כל שנה, בגווניה הרבים.
אני מודעת לכך שניתן לוותר על טקסטים עתיקים מעין זה. בקלות ניתן לומר שהם משעממים, לא רלוונטיים ומיושנים. יחד עם זאת, אני רואה בהם וביכולת הישרדות שלהם פנייה אישית אלי, מעל גלי הנשייה, להתאמץ ולזהות בהם דבר-מה שיחזיק אותם פועמים וחיים, מעוררי משמעות ועניין. בעשותי כך, אני רואה את עצמי כמממשת סוג של חופש שניתן ביציאת מצרים: החופש להמציא חיים משמעותיים, החופש לקרוא ולפרש, החופש להתנגד לתפלות שבעבדוּת, החופש להפוך טקסט לאירוע חיים.”
