ביקורת ספרותית על הדוח של ברודק מאת פיליפ קלודל
ספר בסדר

---

מה אפשר לחדש על אודות ספר שנכתבו עליו בסימניה 36 ביקורות וסקירות? לכאורה לא הרבה.
עם זאת, מכיוון ששמתי לב שהציון שאני חושב שהספר ראוי לו נמצא ב"עשירון התחתון" בסולם הציונים, אנסה להסביר.

ראשית, בקיצור נמרץ ביותר, עלילת הספר:
ברודק, תושב כפר במרחב דובר גרמנית (כנראה גרמניה, אולי אוסטריה), מספר על מה שראו עיניו וגם על מה שהתרחש כשנעדר מן הכפר בשנים שבהן אירעה מלחמת העולם השנייה.
בכפר רוחשות שנאת זרים ואלימות קשה שעם בוא ההזדמנות ההיסטורית הן מתפרצות כלפי כל מי שאינו מושרש דיו בכפר.
ברודק, זר בכפרו, מורחק ממנו ע"י ההנהגה המקומית. את השנתיים הבאות יעביר כ"כלב" במחנה ריכוז כלשהו, לאחר נסיעה מסויטת ברכבת וכו'.
קטעי תיאור הסבל של ברודק ברכבת ובמחנה הם פסגת הספר.
כמו כן, כל הסיפור כולו משובץ במילים, שמות ומונחים בגרמנית, אך לא בגרמנית המוכרת, אלא בשפה מומצאת למחצה (בכישרון רב יש לומר) שסגנונה גרמני מובהק.

אך זהו לא ספר שואה או מלחה"ע השנייה "רגיל".
קלודל בחר להרחיק את סיפורו מן הריאליה הממשית, ויצר סיפור שהוא כביכול משל. משל על שנאת זרים, על שלטון מרושע ועל פחדנותם המוסרית של אלה שלא ניחנו באומץ מספיק כדי לזעוק שמה שקורה הוא לגמרי לא בסדר ויש להתנגד בכל הכוח.
ובכן, זה בדיוק מה שלא "עבד" לי בספר הזה.
בשביל מה כל ההרחקה הזו?
האם חסרים סיפורי אמת שדומים כשתי טיפות בירה גרמנית לסיפור שברא קלודל?
המלאכותיות הזו הפריעה לי מאד.

ייתכן שקלודל נקט בתעלול הזה מסיבות טובות.
ייתכן כי רצה ללכוד את תשומת לב הקורא האירופאי הצעיר שכבר "לא ידע את פרעה", וכך, בעקיפין, להכניס אותו למעגל הסוד המושתק והמודחק של האימה והכישלון המוסרי.
זו בהחלט מטרה ראויה בהקשר האירופי, אבל כישראלי התוצאה נראתה לי מלאכותית, מסורבלת ומיותרת שלא לצורך.
דבר נוסף שהפריע לי מאד הוא שקלודל מפנה בחומרה אצבע מאשימה כלפי הגרמנים הכפריים, פשוטי העם.
מה ראה המשורר לבוא חשבון - עשרות שנים אחרי הדברים האיומים שקרו על אדמת אירופה כולה - דווקא עם הגרמנים הפשוטים?
האם בצרפת עצמה לא היו מקרים רבים ומבישים של שיתוף פעולה מרצון עם הנאצים?
מה היה דחוף כל כך לקלודל, אם הוא כבר עושה את המאמץ לתווך את פשעי התקופה לדור הצעיר, להפנות אצבע מאשימה כלפי הגרמנים האלה דווקא, ולהתחמק מעריכת חשבון נפש עם הצרפתים משתפי הפעולה?
לעניות דעתי, קלודל בחר בחירה קלה יותר עבור עצמו ועבור קוראיו הצרפתים.

בסיכום הדברים -
מדובר בספר מעניין שכתוב בכישרון ניכר, גם אם מעט טרחני בפרטי הפרטים שהוא יורד אליהם, אך גם הבחירה האמנותית המשונה וגם הבחירה המוסרית-היסטורית של קלודל מורידים את ערכו בעיניי.

מומלץ בהסתייגות. אפשר להימנע.

» ביקורות נוספות של עמיחי
» ביקורות נוספות על הדוח של ברודק