ביקורת ספרותית על מזל עורב מאת אמיר גוטפרוינד
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 14 ביולי, 2013
ע"י אליהו


יש לי חיבה לדימויים ולחיפוש משמעויות והשפעות של תהליכים על תת ההכרה ועל התודעה.
את העדות לחיבה זו תוכלו למצוא בביקורת שלפניכם.
לפעמים סיפור הוא רק סיפור אבל לעתים רחוקות צריך לקרוא סיפור בהקשר לסופר. כך למשל את ספריו של עמוס עוז ניתן להבין ביתר עומק אם מכירים את סיפורו האישי ובעיקר תפקידה של אמו בחייו ("סיפור על אהבה וחושך" הנהדר)כמו גם רומאן גארי שהאופן בו חווה את מלחמת העולם השנייה השפיע מאוד על ראיית העולם שלו("הבטחה עם שחר")וחמלתו כמו גם ביקורתו על היצורים הנקראים בני אנוש באשר הם.
וגם לגוטפרוינד יש רקע שלדעתי חלחל לתוך סיפור זה,והייתי מעז וכותב שגוטפרוינד כתב אוטוביוגרפיה על שנותיו האחרונות שבהם חווה שני ארועים רבי משמעות:
הוא השתחרר משרות צבאי ממושך ואיבד את אשתו.
כפורש צה"ל בעצמי אני מדמה אותנו בפרישתנו לחתולי בית שביום אחד מוצאים עצמם ברחוב,שם אנו פוגשים את חתולי הרחוב הקשוחים שאת גינוניהם ושפתם איננו מכירים ומולם אנחנו צריכים להתמודד בכישורי הרחוב הדלים שלנו.
כך גיבור הסיפור שחי חיים מבטיחים ומסודרים מוצא עצמו יום אחד בחוץ,עם הצורך למצוא ולעשות משהו אחר ממה שידע לעשות כל כך טוב עד אז. הוא נקלע לחיפושים שונים וגם משונים,מכתת רגליו(תרתי משמע)בחיפוש כיוון ולא מיומן לזהות סכנות מה שגורם לו להסתבך פעם אחר פעם באירועים אלימים שונים. חתול בית בעולם של חתולי פרא. כל הזמן אמיר טורח להזכיר לנו את העולם הפרוע אליו נקלע (עם שחרורו..)למול העולם הערכי(בדמות אחיו שגר בישוב קהילתי רעיוני בדרום שבשל פיגוע עיניו מכוסות לראות את המציאות הקשה בו הגיבור ובעצם כולם,נמצאים)והעולם המסודר(בדמות האח עורך הדין).לא מעט אנשים במצב כזה מאבדים דרך והם משולים בעיני למהגרים הנדרשים להתאקלם במדינה זרה עם שפה ותרבות חדשים לגמרי.
ותוך כדי כך צריך גם להתמודד עם רעיה אהובה בגסיסתה עד למותה ולאבד בכך זוגיות ושותפות מלאים(כמו העורב שמקנן ומגדל בשותפות מלאה עם בת זוגו את גוזליהם)-בדיוק כמו גיבור הספר שמאבד אהובה ומאבד תוך כדי כך את הדרך,הכיוון,הזיכרון-ומחפש כעיוור את דרכו בעולם מנוכר.
אבל אמיר הוא אופטימיסט שמתעקש לפתור תעלומות ולמצוא חזרה את האהבה .
וכאן נזכרתי בפרשנות שחביבה עלי ביותר,לפתגם:"רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא-תקום".
כשאתה אובד עצות ודרך, אלוהים מייעץ לך פשוט לקום ולעשות משהו-בסוף הכל יסתדר.
וכך אני מרגיש,הרגיש אמיר וגם עשה ,ואפילו טוב עשה.
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
עצוב נורא שנפטר.
איש מקסים, מלא חום ורגש.
שין שין (לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
כתבת יפה. אהבתי.
אנקה (לפני 12 שנים ו-3 חודשים)

אלון דה אלפרט (לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
סקירה מעניינת מאוד. לא ראיתי את הספר באופן הזה. תודה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ