ביקורת ספרותית על הארכיטקטורה בחבל האוזרק בארקנסו מאת דונלד הרינגטון
ספר מעולה

---

אילו הייתי מפיק בהוליווד הייתי מתנפל על הספר הזה כמוצא שלל רב.מדובר בתסריט יפהפה שעשוי לגרוף מועמדויות לאוסקר.אם ראיתם את "פורסט גאמפ","איש קטן גדול" ו"בנג'מין באטן",אז זה סוג הסרט שהייתם עשויים לראות:סאגה רחבת יריעה הנפרסת על פני דורות רבים של משפחה מיוחדת אחת המלווה את קורות האדם הלבן באמריקה.
אבל אני לא וכל מה שאני יכול לעשות הוא לתקתק במקלדתי ולספר לכם על הספר שמתאר את קורות משפחת אינגלדיו החל מהראשון שבהם ג'ייקוב ועד לורנון אחרון השושלת שנשבע לא להתחתן ועמד בכך בעקשנות.בכלל,משפחת אינגלדיו זו מכילה כל כך הרבה טיפוסים מוזרים ומיוחדים שמשעמם לא יהיה לכם,למרות השם המרתיע של הספר(שבו הארכיטקטורה משמשת רק כסיבה לפתוח כל פרק).תוכלו לפגוש למשל את אבי השושלת המתמנה לפקד על פלוגת פרשים במלחמת האזרחים ומוצב קל"ב וכדי לא לפגוע בחבריו ומשפחתו מהדרום הם הופכים לצלפים מומחים עד כדי כך שמצליחים לא לפגוע באף יריב אלא רק להפחידם בירי על ענפים בקרבתם .או אייזיק הענק והשתקן ש"ענה" לשאלת עיתונאי סקרן לגבי גובהו בהרמת כף ידו וסימון קצה ראשו,או זה שהיה נשוי לתאומות שעשו הכל(ואני מתכוון להכל)ביחד וטענו שהתינוקת שנולדה נולדה משתיהן ועוד כאלה.בכלל,בני אינגלדיו האלה התאפיינו בביישנות קיצונית מנשים ומשנאת הדיבור עד שאחד מהם הודה כי "הנשים מדברות יותר ממה שאני מוכן לשמוע".
הספר מזכיר לי את "שורשים" הנהדר של היילי שקראתי בצעירותי שגם הוא הותיר עלי רושם כל כך עז שזכרתי את שמות כל השושלת מקונטה קינטה ועד האחרונה שבהם,שאינני זוכר כבר מי היא.
ואולם ,הזמנים השתנו וכך גם משאבי ואת מאגרי זיכרוני המתדלדלים אני שומר כדי לזכור היכן הנחתי את משקפי הקריאה שלי(אני מחזיק אותם בידי..)וגם להזכר למי לעזאזל התקשרתי רגע לפני שהוא עונה לי..
זה המצב רבותי וגבירותי.הספר מצוין כמו שהבנתם.תהנו.

» ביקורות נוספות של אליהו
» ביקורות נוספות על הארכיטקטורה בחבל האוזרק בארקנסו