הביקורת נכתבה ביום רביעי, 18 בנובמבר, 2009
ע"י dushka
ע"י dushka
בגן טרום חובה לא ישנים בצהריים ולכן
בתי נרדמת השנה בשעות בלתי סבירות ולכן
אני זוכה לבלות מעט זמן איכות עם בני הקטן (בלשון העם: שנה ועשר), שבדרך כלל גדל לבד כשדמויות המפתח בחייו הן אחותו, טובי דובי ויובל המבולבל (אוי לבושה) ולמרות זאת מגלה סימנים של אינטיליגנציה. ולכן
הקראתי לו היום את הספר 'לקוף יש בעיה' או בלשונו 'הספר סל הטוף' (מפני שהוא גרסה מודרנית של טופלה טוטוריטו), שהוא נזכר בו כשאכל בננה. (אינטיליגנט. כבר אמרתי?)ולכן
הרגשתי צורך לציין לטובה את הספר הזה, כמו את שאר ספריהם של ג'וליה דונלדסון ואקסל שפרד בהם נתקלתי.
הם פשוט ספרי ילדים מקסימים.
מאויירים להפליא, כתובים בהומור ובחן ומה'ספר סל הטוף', באופן ספציפי, אפשר אפילו ללמוד קצת על חיות באופן חף לחלוטין מדידקטיות מיותרת וזאת בניגוד,וסליחה על ההשוואה הלא הוגנת, לדייגו (למי שלא יודע- בן דוד של דורה), שאמנם בזכותו יוכלו, אולי, ילדי לזהות צ'ינצ'ילה או עצלן תלת אצבעי כשיזמן להם הגורל לפגוש אותם... אך במחיר של חשיפה לדידקטיות צעקנית וחסרת חן באופן בולט.
וכדי להוסיף עוד רובד לביקורת הלא עניינית הזאת (שעיקרה, אם לא שמתם לב, הוא שוויץ של אמא פולניה + הסגרה מביכה של האנסמבל התרבותי ממנו שואבים אני וילדי)
נזכרתי במשפט אהוב מתוך 'עליזה בארץ הפלאות' בתרגומו של אהרן אמיר:
"פעם פעמיים הציצה בספר שאחותה קוראת בו, אולם לא היו בו שום תמונות ושום שיחות, 'ומה חפץ בספר' הרהרה עליזה, 'שאין בו תמונות או שיחות?'"
'לקוף יש בעיה' הוא ספר שכולו תמונות ושיחות. עליזה לא היתה מניחה אותו מהיד.
20 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
dushka
(לפני 12 שנים)
תודה ג'ניה, שמתי לב :)
ממש כיף לשמוע.
|
|
|
ג'ניה
(לפני 12 שנים)
אני קוראית את הביקורות שלך אחת אחרי השניה עכשיו
הן קורעות! את כותבת מעולה.
ממש נהניתי לקרוא. |
|
|
חמדת
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
דושקה -הענקת לי נחת רוח .והתגובות הם משהו .....כייפי ....
|
|
|
dushka
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
כן, גם אני מסכימה עם גל אחרי הכרות כפויה עם כל שאר החיקויים
(ושכחתם את יניב המגניב), קבלת השונה, להאמין בעצמנו וכו.. אחלה מסרים, אבל אפילו לבטמן האביר האפל, גם כשהוא מדובב לקסטיליאנית (יש לנו אופציה כזו, באמת) יש קול יותר נעים ואחרי שנתיים של חולצות צהובות מהוהות מכביסה וכובעי מצחיה מכל הסוגים ועוגות יומולדת בצורת כוכב שמחתי להיפרד מיובל.
אגב, הקול שלו באמת כזה. פעם מראיין אחד בשעות הצפייה של המבוגרים אמר לו שהוא יכול להפסיק עם זה אז הוא ענה שהוא לא יכול, כי זה אמתי. |
|
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
אני מסכימה עם גל.
בנוגע ליובל המבולבל. אני יודעת שהוא גורם חררה להורים רבים, אבל למעשה הוא אמיתי, לא מזוייף (כלומר - הקול שלו כן, אבל הרגשות שלו לא) והוא עושה את הקלטות שלו עם כל הלב והנשמה. שירבו כמותו. זה לא אומר שצריך להתגעגע אליו בשלבים מאוחרים יותר.
ומסכימה עם טופי על ההומורסקה של קישון. |
|
|
טופי
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
הורים יקרים, הנאלצים לקרא סיפרי ילדים שאינם מחבבים
מוזמנים לחפש את ספרו של אפריים קישון 'ספר משפחתי' לפתוח אותו בעמוד 173 ולקרא את "חיות הגן" בו מספר קישון על חויותיו ככותב ספר לפעוטות.
|
|
|
גל
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
|
|
|
גל
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
אחלה ביקורת, אבל אני חייב לציין דבר מה מעט מביש
גם אני בעבר הייתי ממקטרגיו של יובל המבולבל, אבל היום באופן אבסורדי, הוא אחד מהאיכותיים בתחום (הרבה יותר טוב מהדוד חיים, מיכל הקטנה ושות.)
ודייגו אומנם לא כוס התה שלי, אבל אני חייב לציין עצמי כאחד מהמומחים הגדולים לסמי הכבאי ופונדי פנדי. |
|
|
dushka
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
איזו נוסטלגיה.
שמונה וחצי (היא) וחמש וחצי (הוא), נכון להיום. אני רוצה לחזור לימים היחפים של דייגו.. לפני שעקץ אותנו העכביש והתחלתי לכבס גלימות ולנגב מהקירות נוזל קורים משובח.
בעצם לא רוצה לחזור- קולו של יובל המבולבל הוא אחד הדברים שגרמו לי להרגיש אמא כל כך לא מציבה גבולות תרבותיים מחד וכל כך לא מכילה מאידך. ונתי- באזור שלנו אין עצלנים. עשרה קבין של חריצות ירדו לעולם, תשעה נטלה אזור.. אבל שמישהו (טרופותי אולי?) ישמיד את הווינX |
|
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
בן כמה הוא עכשיו, הקטן הזה?
לא מכירה את הספר הספציפי, אבל מכירה אחרים של אותה כותבת, והם נהדרים. היו לי קצת השגות בדבר טרופותי, אבל לילדים נראה שאין את ההשגות שלי, ולכן הן לא מעניינות אף אחד.
בציטוט מעליזה זכרתי "תמונות", ולא זכרתי "שיחות". תעתועי הזיכרון. |
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת נהדרת!
הילדים גדלו משהו, לא???
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
מקסים!
|
|
|
נתי ק.
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
ודושקה, אם באמת תפגשי עצלן תלת אצבעי ולא תצליחי לזהות אותו ובנך כן,
תתמלאי בבושה, לא?:-)
|
|
|
נתי ק.
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
היה אחד מהספרים האהובים על בכורתי:-)
הקטן לא מוכן להקיב, רק מתבונן בתמונות וצועק: "פיייל, פיייייל, פיייייייל".
אחד הספרים המקסימים ביותר לפעוטות. גם התוכן וגם הציורים:-) ובלו בלו (שרק בתי לא תקרא את זה), אבל גם בגיל 7 היא מתה על דייגו:-) |
|
|
בלו-בלו
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
איזו ביקורת מקסימה!
התחלתי לצחוק בקול רם באמצע המשרד.
מזל שהקטנה שלי בת השלוש לא יודעת לקרוא ולא תראה איך הועלב דייגו אהובה... |
|
|
dushka
(לפני 15 שנים ו-2 חודשים)
למה ללכלך
על קלאסיקות? יש דברים כל כך גרועים שם בחוץ- תאמין לי. הבת שלי בוחרת בספריה לפי הכריכה. מה שורוד ועם נצנצים או לבבות הולך, אני לא יודעת למה, אבל רב הספרים הורודים עם הנצנצים תפלים וארוכים להחריד.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 15 שנים ו-2 חודשים)
הילדים שלי מתים על הספרים האלה
והתרגום שלהם מעולה, מה שהופך את הקריאה שלהם למהנים באופן מיוחד, גם בשביל ההורים. בניגוד, למשל, למיץ פטל
|
|
|
יפעת
(לפני 15 שנים ו-9 חודשים)
טרופותי היה הכי מוצלח בעיני
גם הענק הכי גנדרן בעולם, טרמפ על מטאטא והספר סל הטוף מוצלחים, אבל מה שקראתי אחרי כבר הרגיש לי אילוץ מסחרי ואחרי האכזבה מטרופותי הבת אני כבר לא מתרגשת כשאני נתקלת בספר חדש של הצמד.
|
20 הקוראים שאהבו את הביקורת
