הביקורת נכתבה ביום חמישי, 20 במרץ, 2025
ע"י הנוטע בשממה
ע"י הנוטע בשממה
צר לי לקלקל את החגיגה: אולי מישהו יסביר לי מה היתה הדרמה הגדולה או התגלית הגדולה שגילה טוני וובסטר בסוף הספר. לאחר שראה את את הבחור הצעיר עם לבוש הליצן (?) והסיכות? אם הבנתי טוב - מישהו לחש לו שמדובר באחיה של מרי (ורוניקה) - חברתו לשעבר. אם הבנתי נכון - הוא גיבש לעצמו דיעה שמדובר בבנה (המשותף עם אדריאן). מה הרבותא והדרמה הגדולה שנחתה על ראשו?
לדעתי - חבל"ז. במובן השלילי. פה ושם כמה הברקות ותובנות ותו לא. מריחה של זמן וסיפור. הספר אולי ידבר לקשישים שבינינו. י בו לא מעט מלנכוליה והתפכחות. אבל סיפור? עלילה? בלשית? להד"ם. סיפור חיים אנמי, שבלוני, יבש עד אימה, סערות בגרוש.
בזבזתי שבועיים.בלוף.
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אורית זיתן
(לפני 5 חודשים)
אני אהבתי את הספר אבל לא ממש הבנתי את הסוף שלו
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 חודשים)
לדעתי ספר מופלא ממש
שעוסק בעיקר בפער בין מה שהמוח מביים לבין מציאות. אבל כמו בכל ספר - יש שיאהבו יש שיסלדו. |
|
|
מורי
(לפני 5 חודשים)
ניסיתי פעם ספר אחר שלו. הפך לספר טיסה. הוטס מהיד בשאט נפש.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 5 חודשים)
לא מרגיש קשיש? :-)
כבר לא זוכרת מה קרה בסוף אבל כן - יש מעט מאוד סיפור לעומת שפע של הגיגים מעייפים. עוד ספר שזכה להתפעלות יתרה. |
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
