ביקורת ספרותית על מסע אל קצה הלילה - כרך א+ב - ספריה לעם #400 מאת לואי-פרדינן סלין
ספר מעולה

---

למרות שיש לי את הספר עב הכרס הנ"ל זמן רב, נמנעתי מלקרוא בו מאחר שידעתי על האנטישמיות של מחברו. ובכל זאת תמיד יש אצלי את אותו הרגע שבו אני שולף את הספר המסוים מהמדף ומתחיל לקרוא בו ללא שום הרהורים נוספים... ובכן מדובר בספר מאוד מעניין מבחינות רבות. קודם כל הוא כתוב בערבוביה של סגנונות, שהם לפעמים ספרותיים, שנקראים לעתים ממש כמו שירה! ולפעמים יש בו שפת עגה ואף שפה גסה של ביבים ממש, שבטוחני שהיו למתרגמת מצרפתית קשיים להעבירה לעברית... הספר מתחלק לכמה חלקים "גיאוגרפיים", שלמיטב ידיעתי מתבססים על חייו של סלין עצמו. פרדיננד ברדאמי גיבורו של הספר שמספר לנו את הסיפור במונולוג, מתחיל בתיאור נורא של המלחמה בה הוא השתתף. (מלחמת העולם הראשונה)
הוא מתאר את המוות חסר-הטעם של המוני חיילים שאין להם מושג על מה בעצם הם נלחמים, את הטיפשות והניתוק של הקצינים הבכירים מהחיילים הפשוטים עם תיאורים "גרפיים" של הגוויות הפזורות בשטח ושאר זוועות המלחמה. לגיבור הסיפור אין בכלל עניין למי יהיה הניצחון כל מה שהוא רוצה זה לשרוד את המלחמה הזאת... בחלק הבא מתאר אותו ברדאמי ששרד אכן את המלחמה את אפריקה הקולוניאלית הצרפתית שאליה עבר כדי להצליח בחייו. הוא מתאר בציניות עד כדי קריקטורה את שלטון האדם הלבן שמנצל את האוכלוסיה הילידית השחורה עד תום,
ובה בשעה את עליבותם של הפקידים הקולוניאלים שמוכנים לגנוב, לשחד ולשקר לטובת תועלתם האישית עם בוז בלתי מוסתר שלהם ושלו עצמו לשחורים .לבוּרוּת ולפרימיטביות שלהם הם נקראים על ידו כאן אך ורק בשם כושים וממש לא במקרה...
באותה ציניות מתייחס אותו ברדאמי לחיים באמריקה הקפיטליסטית שאליה עבר בניסיון לשפר את חייו. לאחר ניסיונות בלתי מוצלחים לעבוד בעבודה פיזית הוא מגלה שהרבה יותר קל לו לחיות מכסף של אהובותיו בעבר ובהווה... ואז הוא חוזר לצרפת עושה שם תואר ברפואה ושם כרופא מתרחשת העלילה העיקרית של הספר, שבה מעורב הגיבור בסיפורי אהבה ומין ורצח. לדעתי ה"לילה" שבשם הספר הוא כל התכונות השליליות של האדם כבן אנוש. גיבור הספר אינו מפסיק להיות שיפוטי וציני כלפי הדמויות איתם הוא נפגש. את אותה אנוכיות שאותה הוא מפגין כאן לגבי עצמו הוא משליך בבוז לכל אדם שמופיע כאן."להיות פשוט מאוד אנחנו עצמנו, עד תום – כלומר מתועבים, זוועתיים, אבסורדיים... " (עמ 469) סלין בנוסף לכך שיש לו מסר אנטי מלחמתי חריף, גם יוצא בכלל נגד הסדר החברתי הקיים ובוודאי שהסדר והמשטר הקיים בצרפת... הוא מתייחס באכזריות בציניות ובאכזבה כלפי המין האנושי בכללותו ודווקא את היהודים הוא כמעט שאיננו מזכיר כאן. (כשקראתי אודותיו הסתבר לי שאת הקונטרסים האנטישמיים שלו הוא כתב מאוחר יותר) (הספר יצא לראשונה ב-1932)
כשקוראים את הספר, עולה השאלה האם ניתן להפריד בין הסופר כגזען חשוך ובין יצירתו האמנותית... עולים על דעתי למשל סופרים ומוזיקאים בעלי שם רבים שהיו גם אנטישמיים...
בכל מקרה למרות המבט הקודר שמשתקף מהספר בנוסף לכך שהוא מאוד קריא הוא לדעתי ספר חשוב ומעורר מחשבה.

» ביקורות נוספות של סדן
» ביקורות נוספות על מסע אל קצה הלילה - כרך א+ב - ספריה לעם #400