ביקורת ספרותית על מלכוד 22 [מהדורה חדשה] מאת ג'וזף הלר

---

כשקראתי את משפט הפתיחה של הספר "זו הייתה אהבה ממבט ראשון" חייכתי כי ידעתי מראש שלספר הזה אין קשר לאהבה והוא בעצם סאטירה נגד מלחמות ונגד בירוקרטיה. מה שלא ידעתי לפני זה שמדובר בספר מאוד מאוד ציני ולמרות שציניות לא זרה לי היה לי קשה עם הציניות הזאת. כי לדעתי כשמעמיסים יותר מדיי מדבר אחד המסר מאבד מהמשמעות שלו. אבל זה לא אומר שלא אהבתי את הספר. הוא בסדר. הסיפור טוב ומצחיק לפעמים והסופר מצליח ליצור מלא כשלים לוגים כדי להמחיש את המלכוד שהחיילים נמצאים בו.

יוסריאן הוא טייס (שטוען שהוא אשורי) שמוצב באיזה אי באזור איטליה. באופן תיאורטי הטייסים אמורים לבצע מספר מוגדר של טיסות מבצעיות ואז לחזור הביתה אבל זה לא קורה כי כל ההתנהלות וקבלת ההחלטות מלאים באינטרסים אישיים והמפקדים רוצים להתחרות במפקדים אחרים רק כדי להוכיח שהם הכי טובים. הכול טובע בביורוקרטיה ודברים הופכים להות מאוד אבסורדים. לדוגמה: אדם שנמצא בפועל בבסיס יוכרז כמת רק בגלל שהוא רשום שהוא אמור להיות בטיסה שהתרסקה לא משנה שהוא התחלף עם חייל אחר והנה עובדה שהוא עומד מול הקצינים וצועק "אני חי". הקצינים הם עבדים של הבירוקרטיה לא מעניין אותם עובדות. במציאות האבסורדית הזאת יוסריאן מציב לעצמו רק מטרה אחת: להישאר בחיים. הספר לא זורם בכיוון אחד הוא הוא הולך קדימה ואחורה בין זמנים וגורם לבלבול כנראה בכוונה, כי גם החיילם הנמצאים שם מבולבלים מאוד ממה שקורה סביבם ומהמלכודים שהם נתקלים בהם בכל פעם. אני מקווה מאוד שזה לא מה שקורה בעזה עם הצבא שלנו.

הפעם אני באמת באמת לא יודעת אם להמליץ. מצד אחד זה ספר שעושה את מה שהוא ביקש לעשות להראות לנו כמה אבסורד יש במלחמות ושבני אדם הם רעים ואינטרסנטים. מצד שני הספר מאוד מבלבל, ארוך יותר מדי ואחרי שהבנת את המסר שלו אין כזה דרייב להמשיך לקרוא כי רק תקבלי עוד מאותו דבר.

אבל אני לא רוצה להשאיר אתכם בלי המלצה אז אמליץ לכם על סרט: "מסכנים שכאלה" עם אמה סטון. סרט פסיכי וכיפי מאוד וכדאי מאוד לראותו בקולנוע על מסך ענקי :)

» ביקורות נוספות של ערגה
» ביקורות נוספות על מלכוד 22 [מהדורה חדשה]