ביקורת ספרותית על מלכוד 22 [מהדורה חדשה] מאת ג'וזף הלר
ספר מעולה

---

הסדרה החדשה על-פיו תכף מתחילה, אז מיהרתי לקרוא את המהדורה החדשה של "מלכוד 22", ספרו האלמותי של ג'וזף הלר (הוצאת ספרי עליית הגג וידיעות ספרים, 2008), שכתב לאחר שלחם במלחמת העולם השנייה, כמטילן פצצות בזרוע האוויר של צבא ארצות הברית. גיבור הספר, קפטן ג'ון יוסריאן, מטילן בטייסת הפצצה אמריקנית במלחה"ע 2, רק רוצה לחיות. לא משימה פשוטה בהתחשב בכך שהוא מוצב בחזית האיטלקית כמטילן בטייסת מפציצי B-25. אגב טעות נפוצה היא שיוסריאן אינו רוצה להילחם. אין זה נכון. יוסריאן נלחם, בכל מי שמסכן אותו, בין שיהיה זה מפקד הלהק, קולונל קתקארט (שמעלה את מספר המשימות הנדרשות בהתמדה) או האויב הגרמני. גם כשהמטרה היא גשר מוגן היטב בסוללות נ"מ. "יוסריאן עשה את זה בזהירות, ביעף ההפצצה השני, כי אז היה גיבור. הוא קבר את ראשו בכוונת ההפצצה שלו עד שהפצצות הוטלו" (עמוד 179). הגשר נהרס, ויוסריאן, יודע כל מי שצפה בסרט או אחז בעותק של המהדורה הישנה, קיבל עיטור (שענדו לו במסדר כשהוא עירום).

הרי בסוף "היה רק מלכוד אחד, מלכוד 22, שציין במפורש כי דאגה לביטחון האישי אל מול סכנות ברורות ומיידיות היא תהליך של חשיבה הגיונית. אור היה משוגע והיה אפשר לקרקע אותו. כל מה שהוא היה צריך לעשות זה לבקש. וברגע שהיה עושה את זה, הוא כבר לא היה משוגע והיה צריך לטוס למשימות נוספות" (עמודים 66-65). עפר שלח סיפר פעם שקרא את הספר לפני שהתגייס. "זה לא עצר אותי מללכת לצנחנים, יש בחיים דברים שאפילו הספר הכי גדול לא יתגבר עליהם, אבל היתה תקופה, בצבא ואחר כך, שיכולת להגיד משפט מ"מלכוד" והייתי ממשיך אותו עד הסוף בלי לקחת נשימה", כתב. התיאור הזה,שהוא כל כך נכון, תקף גם לגבי. קריאת חובה מופלאה.
יוסריאן חי!

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על מלכוד 22 [מהדורה חדשה]