ביקורת ספרותית על כלבויניק מאת צ'רלס בוקובסקי
ספר בסדר

---

לא יודע איך לקרוא לזה.
אבל אם יוצאים מנקודת הנחה שבהגדרה כל אגד דפים עם אותיות, עטוף בכריכה זה ספר, אז אני מניח שגם הדבר הזה נכנס לקטגוריה.
זהו למעשה יומן מסע והצצה לחייו של הנרי צ'ינסקי ויש לי חשש כבד שמדובר באוסף חוויותיו של בוקובסקי עצמו. צ'ינסקי לא גויס עם גברים צעירים אחרים למלחמת העולם השנייה. הוא שותה לשוכרה בכל הזדמנות, מצוי בהנגאובר תמידי ובעל הגיינה אישית ירודה. הוא מבייש את הוריו, שהם אנשי עבודה מהסוג הישן ויחסיו עמם מגיעים למחוזות די הזויים.

ה"גיבור" הזה מספר לנו על נדודיו ברחבי אמריקה באמצע שנות הארבעים – במהלך המלחמה ומעט לאחריה. לא ברור כל כך מה מטרת הנסיעות האלה, אולי התקווה להתחיל מחדש במקום אחר, אם כי לא ננקטים שום צעדים מצידו על מנת לשנות הרגלים ישנים, אדרבא, נראה שהמצב לרוב רק מחמיר. הוא אדיש וזר לכל המושגים שאנחנו עבדיהם הנרצעים במהלך חיינו כמו "אחריות", "מסירות", "חריצות" וכו'. הוא פשוט חי כדי להשיג כמה גרושים למשקה הבא בחברת טיפוסים שדומים לו. למעשה הוא ניהיליסט טוטאלי שלא במודע, כי ברור שבעצמו אינו מסוגל לדבוק בפילוסופיה כלשהי.

הוא מצליח להחזיק משרה של פועל פשוט במשך מספר ימים או שבועות אם מדובר בעבודה קלה, אך הוא לא מסוגל להתמיד בה. זה קשה לו מדי. ואף אם בדרך ממוזלת כלשהי, הוא כבר מקבל משרה שהוא יכול להתבטל בה, על ידי יצירת רושם ונפנוף בעובדה שלמד שנתיים באוניברסיטה, עד מהרה הוא מסולק גם ממנה בבושת פנים(אם כי נראה שצ'ינסקי עצמו לא מסוגל להתבייש). בכל מקרה, שערורייה מובטחת. הוא נעלם לברים במשמרות , מאחר בכמה שעות, ישן בזמן שיש לו עבודה, הולך מכות ונועל במחסן את המנהל הבכיר - כשהוא בגילופין כמובן. הוא מציג את עצמו לבריות כסופר, אבל הוא לא באמת כותב משהו.

הקשרים שלו עם המין הנשי משעשעים ומוזרים. מדובר בנשים מהשוליים של החברה, איתן הוא חווה הרפתקאות מיניות לא שגרתיות, בטח בהתייחס לשנות ה- 40 של המאה הקודמת. יש לו גם אחת קבועה, פחות או יותר, ז'אן . אני רק יכול להגיד שמזל שכל זה היה לפני הופעת האיידס, אם כי מחלות מין אחרות כבר היו בנמצא.


באופן אינטואיטיבי, כל זה הזכיר לי את הסרט 'ביג לבובסקי' הנהדר של האחים כהן. ראיתי משהו משותף בין צ'ינסקי לג'פרי לובובסקי – ה-dude, אותו גילם בכישרון מדהים ג'ף בריג'ס. מבחינות רבות צ'ינסקי, שהקדים בכמה עשורים את הסרט, הוא מבשר של תופעת ה-dudism. אם כי ה-dude בסרט שונה בתכלית מצ'ינסקי. ה-dude הרבה יותר סימפטי וטוב, הוא פשוט חי את חייו ומוצא עצמו מסובך בעניינים הגדולים ממנו על לא עוול בכפו. צ'ינסקי לעומת זאת, הרבה פחות נחמד והוא מסוגל להיות גם די מרושע. אבל בכל זאת, אם היו נפגשים, הם היו בטח מתחברים אחד לשני .

זו לא ממש ספרות, אבל באופן מפתיע נהניתי מהספר, לפחות לפרקים. מבחינות רבות, זהו מסע אל עבר מחוזות פחות מוכרים, לביבים, לשוליים. אלה אנשים שהחברה שלנו ממהרת לשפוט וככל שקראתי עלתה בי השאלה: האם הם באמת אשמים במצבם? הרגשתי שכל אחד מהם וגם צ'ינסקי עצמו במידה רבה מייצג משהו שקיים בכל אחד מאתנו, משהו שאנחנו מבקשים לא לראות, להרחיק את עצמנו משם על ידי צקצוקי לשון. מבחינה מסוימת הוא מתכתב עם 'דפוק וזרוק' של אורוול. אני לא אומר שצ'ינסקי פטור מאחריות למה שקורה בחייו, אבל חשתי שהתנהלותו נובעת ממרכיבים נפשיים וסביבתיים שאינם בשליטתו.

הספר ממש קליל לקריאה, כתוב בצורה הומוריסטית , לא מתאמצת, המחבר באמת משדר שהוא לא שם קצוץ . הספר יצא בהוצאת אסטרולוג, הנדירה, כתוב בגופן לא שגרתי ולא נראה שעבר הגהה בכלל. נו מילא, מתאים לתוכן.
חוויה שונה, הגם שלא ממש עושה לי חשק לחזור לבוקובסקי.

» ביקורות נוספות של Pulp_Fiction
» ביקורות נוספות על כלבויניק