ביקורת ספרותית על זוּלֵיכָה פוקחת עיניים מאת גוזל יכינה

---

זוּלֵיכָה פוקחת עיניים/ גוּזל יכינה

איכשהו יצא ככה, שזהו הספר השני (לאחר "והיום איננו כלה") שאני קורא, בהפרש זמן קצר ושעלילתו מתרחשת במה שהיה פעם ברה"מ וגם בו, חלק מגיבוריו הראשיים, הם דווקא מוסלמים... הגיבורה הראשית כאן היא אותה זוּלֵיכָה והיא אישה פשוטה אנאלפביתית
והיא חיה עם בעלה האיכר וחותנתה, שמתייחסים אליה כעין שיפחה, בכפר טטרי קטן באזור קזן. שניהם רודים ומתעללים בה והיא מקבלת הכל בהשלמה ובהכנעה...
אלא שהזמן הוא בסביבות שנת 1930 , תחת שלטון סטאלין, ואז מתחילה המפלגה הקומוניסטית להילחם בקולאקים; כלומר באיכרים שיש להם אדמה ורכוש משלהם (סוסה ופרה אחת...) הקומוניסטים מגרשים באלימות ובאכזריות, את כל מי שנחשב לקולאק, מזרחה לסיביר ומדובר בכשני מליון בני אדם... הגירוש הזה לווה בהתנגדות חזקה, אבל זרועות השלטון אינן מהססות לרצוח את המתנגדים פיזית ולבזוז לעצמן את מעט הרכוש והמזון שהיה בבתי האיכרים... וכך מוצאת את עצמה אותה זוּלֵיכָה פתאום לבד, ברכבת המגורשים, כשהמפקד על רכבת הגירוש הוא בדיוק אותו מפקד שרצח את בעלה... וכך מתוארים לנו חייהן של כמה דמויות מקבוצת הגירוש הזו, שעולה בסיביר על ספינת מעבורת ישנה, באחד הנהרות הגדולים, בדרך ל"מחנה עבודה”. אותה ספינה טובעת ורוב האנשים שהיו עליה נספים. אבל בין הניצולים ישנם כמה דמויות שהעלילה מספרת לנו עליהן מלכתחילה ובדיוק במקום הזה מקימים הניצולים מחנה עבודה שמתפתח מאוחר יותר ליישוב עצמאי בבדידות ברעב נורא כשהמוות מלווה אותם בכל פינה...
מרתק כאן התהליך שעוברת אותה זוּלֵיכָה, שמחיי עבדות בבית בעלה, היא מתחילה לחיות חיים אחרים לגמרי! אבל אינני רוצה לעשות כאן ספוילרים. מדובר בעלילה מרתקת וסוחפת
שנותנת לנו הצצה על החיים הנוראים, שהיו באותה עת גם בסיביר כמובן, אבל כיצד זה היה בכלל לחיות במדינה טוטליטרית, שרצחה במו-ידיה, מיליוני בני-אדם חפים מפשע, בשם רעיונות נשגבים של "חופש" ו"שיוויון"... רק אולי רמז קטן; מחייבים את אותו המפקד הנ"ל, להישאר ולפקד על היישוב שנוצר שם. אבל כשהוא רוצה לאחר כמה שנים, לעזוב הכל ולחזור למערב רוסיה, מספרים לו על הטיהורים הגדולים שהתרחשו בדיוק אז ושבהם היה לו סיכוי רב ביותר למצוא את עצמו מול כיתת יורים!... מדובר לדעתי בספר מרתק, שכתבה סופרת ממוצא טטרי ושמה, גוּזל יכינה. חלק מהעלילה מתבסס על מאורעות שקרו במשפחתה שלה, אבל כמובן שלא מדובר כאן בספר תעודי, אלא ברומן עלילתי... בקיצור, אני ממליץ מאוד לקרוא את הספר הסוחף הזה! שגם זכה בכמה פרסים ספרותיים.

» ביקורות נוספות של סדן
» ביקורות נוספות על זוּלֵיכָה פוקחת עיניים