ביקורת ספרותית על גאווה ודעה קדומה - תרגום ואחרית דבר: עירית לינור מאת ג'יין אוסטן
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 9 בספטמבר, 2021
ע"י חני


הספר הזה שמספר את סיפורה של משפחה אנגליה אחת נדמה שנמשך נצח. כמו תקוע בזמן והשעון בטעות נעצר על המאה ה - 19. ומה לא אמרו כבר על ג'יין אוסטן שאוכל לחדש, רמז - כסף וכסף וכסף[....] אז גם כשהתקדמתי עם הדפים נראה כאילו אני עומדת במקום על איזה כר דשא ענק שבמרכזו אחוזה רחבת ממדים. מר הדסון מהסדרה "אדונים ומשרתים" גוער בצוות המשרתים לנקות את האבק. הגנן מטפל בגן הוורדים, הארובה מעשנת ובדיוק מרכבה עוברת.

חיכיתי שממטרה תרטיב אותי ואתעורר אך עוד דף עוד דף וכולם מתבטאים בנימוס ומתלבשים במלמלותיהן המהודרות וכל מה שחשוב הוא להיות במסיבה הנכונה ולפקוח אזנים כדי לדעת מי מתחתן ומתי ואיפה ולמה. ואיך להשיג את הגבר העשיר ביותר... ורכילות אינסופית על "פטפוטי ביצים" כי נשים אז לא יכלו לשרוף חזיות או מחוכים וגם לא הייתה אז מדונה שרצתה ילד מחוץ לנישואין ושרה "papa don't preach" . ואם במקרה בחורה תוססת התנגדה לכללים וברחה עם אהובה "אבוד לה", כי שמה הטוב הוכתם לנצח נצחים והכתים גם את כל משפחתה. והתלם מעולם לא נראה מהוקצע יותר ובלי דופי חוץ מהמשפחה הזו בנט המדוברת עם חמש בנות וכל אחת עם "סיפור בנות" משלה שקצת זעזעו והוסיפו תבלינים ל 390 עמודים. אבל אל דאגה הדרמות מאוד מינוריות כי האיפוק האנגלי לא מרשה התלהבות יתרה מקסימום קצת סומק קל שמר דארסי המושמץ סיפק ללא הרף.

החברה המעמדית של אותם זמנים הייתה קשוחה. נידוי קורה בשנייה כשלא הולכים בתלם. וכל כך הרבה כללים שאני לא הייתי שורדת שם דקה תמימה. הכל נמדד בגודל הנכס, בכמה לירות האדם מרוויח לשנה, עם מי האדם מתרועע, מי חברי מי משפחתו. וכל הזמן "כתמים" צצים כמו בשמלתה של "חנל'ה בשמלת שבת". הכתמים גדלים ובאים בשרשרת. אם האימא ברברית וחסרת נימוס זה כתם, ואם האחיות פלרטטניות זה כתם, ואם האבא לא מרוויח מספיק לנדוניה זה כתם וכך הלאה....הגבולות הללו שאסור לחצות אותם מתישים כי הם גורמים להציג כלפי החברה דבר אחד בעוד הנפש רוצה משהו אחר. העובדה שצריך לחיות לפי צווים כאלה במקום לפי צו הלב והרצון החופשי להיות מי שאנחנו, כפי שאנחנו, נראה היום כמו סרט בדיוני בעולם שנדמה שהכל מותר.

בסופו של דבר זהו רומן שבמרכזו יש סיפור אהבה רומנטי מאופק להחריד שמורט את העצבים לקורא של התקופה הנוכחית. מהרגע שהבחור מתאהב ועד שמציע אירוסין לוקח לפחות 360 דפים. המון גינונים ונימוסים, כל היחסים והדיבורים הולכים מסביב סחור סחור ואת נקודת ה G אין בכלל סיכוי למצוא. צריך לבקש מהאבא רשות להתחתן, יש חלוקה מאוד ברורה בין הילדים מי מקבל ואיזה חלק בירושה, ועדיף שתהיה בן כי אז החלוקה ברורה יותר.

אז אם אתם מחליטים לקרוא זו קלאסיקה כן בהחלט וצריך לקרוא ברוח התקופה.
וכן זה "ספר בנות".
ואולי האיטיות הזו בספר הנוסכת בקורא זה רק כדי שנבין כמה אנחנו רצים ללא הרף.


42 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
isabella889 (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
marriage solution איזה סיפור נהדר ומעורר השראה! הייתי נשוי שבע שנים בלי ילד, ולכן בעלי התחיל להתנהג בצורה מוזרה, חזר הביתה לאחרונה וכבר לא מבלה איתי ומתגרש ממני. אז נהייתי עצוב מאוד ואיבדתי את החיים כי הרופא אמר לי שאין שום דרך להיכנס להריון זה באמת עושה לי חיים אומללים. עד שנתקלתי בחבר שסיפר לי על DR ALABA מהאינטרנט, איך הוא עזר לנשים רבות עם בעיות דומות שעברתי אז יצרתי איתו קשר בכתובת: (dralaba3000@gmail.com) והסברתי לו, הוא סיפר לי הכל צריך לספק לפני שהוא יכול להטיל את הכישוף על האיחוד כדי להחזיר את בעלי מה שעשיתי, והוא שלח תפילה עוצמתית שהייתי צריך להגיד באמצע הלילה כשהוא מטיל את כישוף האהבה. זה היה נס כעבור 24 שעות בעלי היחיד חזר אלי והתנצל על כל מה שהוא עשה ואמר לי שהוא מוכן לתמוך בי בכל מה שאני רוצה, התקשר במהירות לדר אלבא ותספר לו מה קורה בזה הרגע והוא גם הכין ושלח לי תרופה צמחית שלדבריו תרפא כל מחלה או זיהום לא רצוי שמנע ממני להיכנס להריון ואז הדריך אותי כיצד להשתמש בה לפני שפגש עם בעלי. כאן לאחר השימוש בעשב ובשורש הילידים הזה, כמה שבועות לאחר מכן התחלתי להרגיש סימני הריון בכל גופי, הייתי ממש בהריון ורק ילדתי ​​ילד בגיל חודש. אני נשבע שכל העולם יגלה על DR ALABA להצלת מערכת היחסים שלי ושנותן לי גם ילדים שאני יכול לקרוא להם בגאווה משלי היום. לכל אישה שחושבת שזה בלתי אפשרי, הנה הזדמנות לחייך ולהביא אושר למשפחתך, אנא צור קשר עם DR ALABA בדוא"ל לכתובת: (dralaba3000@gmail.com). או WhatsApp/ Viber אותו באמצעות +2349039885856 אכן הוא אלוהים שנשלח להביא אוהבים אבודים ולהביא לך אושר ...
חני (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה רץ. אני לא תמימת דעים רץ וברור
לי שלא תקרא!
אך כפי שהנך רואה יש שובל
ארוך של אוהדים לספר ולסופרת
וקורס שלם להבין מדוע.
גמר חתימה טובה.
רץ (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת יפה - לספר שכנראה לא אקרא.
חני (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
הילי שמחה שחייכתי אותך:))) מעבר לכל הטררם שדמות דארסי מייצר לנו, הוא מאוד מאוד אנגלי טיפוסי ממעמד מסויים.

חני (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
בלו תודה ושמחה שאהבת.... מורי מצחיק יש פה מלאי של גברים קוראים, בשבילי הם המדגם.
Hill (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
הו, מר דארסי...
כמה תבניות מגדריות ויש שיגידו עיוותי תפיסה הוא מייצג. הסללה 'במיטבה' ועדיין, הוא דמות שמצליחה להתעלות מעל הייצוג שדבק בו.
כתבת נהדר, חייכתי מלא. תודה♡
מוריה בצלאל (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
גם שמפו לגבר. שלנו עשוי צמחי זהב נדירים מההימלאיה.
מורי (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תספורת גבר זולה יותר ...
מוריה בצלאל (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
באמת ספרי נשים עולים יותר?
גמר אותנו, המס הורוד.
מורי (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
מה זה משנה ספר גברים או נשים, ממילא נשים אלה שקוראות. חוץ מזה ספר נשים עובד קשה יותר ולכן זה עולה יותר מספר לגברים.
בלו-בלו (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
יופי של ביקורת.
חני (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אלעד תודה... אנחנו אכן בספרינט רציני.
מורי לי זה ברור לחלוטין שכך. ואני אומרת
עדיף לקרוא משהו מאשר בכלל לא.כל דבר שמהנה
וגורם להתרגש.
חני (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה tamas. אני בהחלט חושבת שחלק מההנאה זה גם
תרגום טוב ועל כן הייתי ממליצה להיצמד לתרגום
פחות עכשוי. לגבי מין הכותב אז אולי. הרי כולנו
מוסרים הלאה חוויות איך שהן נראות דרך פריזמה מסויימת שלנו:).
חני (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
מורי זה קרה לי כמה פעמים עם הספר שאתה קורא עכשיו.
חני (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה זשי כן לגמרי רכלנות ומעמדות...
אבל מעבר לזה הוא מייצג תקופה.
מורי (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אצלי בחנות יש חמישה טורי ספרים, ממסד עד טפחות, של רומנים רומנטיים. לטורים האלה ניגשות נשים בלבד. כשנעמד שם גבר, אני מאוד משועשע. מחכה שיקלוט ויבין מה ראה בשקיקה כזו גברים עם קוביות.
אלעד (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
חני, כיף לקרוא אותך!
ללא ספק אנחנו רצים ללא הרף...
Tamas (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
ראיתי כל מיני עיבודים לספר הזה שכנראה כבר לא אקרא אותו..
זו לא הפעם הראשונה שאני שומעת את הטיעון של "ספר בנות" בהקשר של ספר זה וספרים אחרים כמו - אנקת גבהים, אמה, ג'יין אייר ועוד. אבל משום מה לא שמעתי את אותו טיעון על הספרים (כפי שמיכל ציינה ) - אנה קארנינה, מדאם בובארי, ואולי יש לזה קשר למין הכותב(ת).
מורי (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
מקנא ביכולת של אנשים לקרוא כמה שורות בספר ולהבין את כל מהותו. יש כאלה המדפדפים בספר כשהוא על המדף, פוגמים בצורתו, אבל לומדים כי יש רק טקסט ולא תמונות וזה מבאס.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
כתבת יפה. מסכים עם התגובה של יעל לגבי זה שהאדם הוא תבנית נוף מולדתו. עם זאת, בעיניים שלי זה בחלט שינוי גדול ממה שאני רגיל מעכשיו.

עיינתי בו קצת, והיה איטי. אבל למדתי עליו קצת וזוכר שסיפרו לי עליו שהוא מדבר על מעמדות ורכלנות.
חני (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
הם היו ממש ממוקדי מטרה כי החתונה קיפלה בתוכה מעמד, כסף, בית, לפעמים תואר אצולה שהבטיח דור המשך.. ברור שהנשים היו שבויות אבל זו הייתה הדרך שלהן לצאת מבית הוריהם למרות שהיו מאד צעירות
שזה כבר סיפור אחר. הרבה מהן חיו חיים כפולים.
נאמר לחיים שהיום חיים קצת אחרת. זוכרת את העוגמה לצד השחרור
בספר "מאהבה של ליידי צ'טרלי" של דה לורנס. לגבי אבא גוריו ובובארי מקווה לקרוא בהמשך.
מיכל (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
שאפו.. אולי... אבל לבטח לא היללו את מוסד הנישואין רומני המאה ה19 מלאים תיאורים של נשים אומללות השבויות בנישואים רעילים. את חלקן הזכרתי קודם לכן. הטובים בין הרומנים גם מוקיעים את הצביעות, העמדת הפנים, המאהבות, ןתככים שמאחורי הפסאדה (למשל אבא גוריו, מדאם בובארי)ובעיקר עולה מהם שלילת חרותה של האישה.
חני (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה סקאוט ובהצלחה בסימסטר הבא. אני לא חושבת שהכל הולך קל במאה ה 21.למצוא את האחד, את הנפש התאומה לא תמיד קל. או למצוא תעסוקה הולמת. וגם בקשר לשוויון אני תוהה הרבה פעמים. אם זה תלוי כישרון או מין.ונראה לי שגם אם גברים לא אומרים זאת בפה מלא, בתוכם הם רואים עצמם עדיין כאחראים על פרנסת המשפחה.ההסתכלות שלהם עדיין לא רואה את האישה כשווה. אני חושבת שכל אחד צריך לעשות את המיטב עם מה שקוביות המזל נתנו לו ומשם להמשיך הלאה לעוף.
סקאוט (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
כתבת יפה, חני!
אני מבינה שאת לפני הקורס על אוסטן. מקווה שתהני ממנו וספרי לי איך הוא כי גם אני אקח אותו בעתיד. אוסטן אחת הסופרות האהובות עלי ככה שללמוד עליה יהיה לי לעונג.

לגבי הביקורת- אוסטן כותבת על תקופה זרה לנו, בני המאה ה-21 שהכול בא להם בקלות. אני אישית מוקסמת מהתקופה ההיא והייתי שמחה לבקר בה לכמה ימים, לו הייתה מכונת זמן בידינו וברשותנו, אבל לא לגור בקביעות כי זה בלתי אפשרי לעיניים מודרניות.
אהבתי את המשפט החותם שלך. הצעת זווית ראיה נוספת ומעניינת.
חני (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה מיכל שקפצת ♡ אני לא יודעת מתי יהיה איזון
טוב בעולם. מה שהיה במאה ה 19
מבחינתי היה רגע בהסטוריה
שהלל את מוסד הנישואים והעמיד אותו
בראש הפירמדה כמשהו לשאוף אליו.
היום אנחנו מקנטרים את אותו מוסד
בדיוק מהקצה השני שלו. אנחנו מפקפקים בו.
סוג של סדום של העולם החפשי
בו כל אחד רשאי לחיות את חייו
בצורה הטובה לו.
אנחנו עדיין שבויים בשאריות הסטריאוטיפים
המטופשים שנשארו מאז עם ביטויים מעליבים שלא בצדק
לרווקות/ים שלא מצאו שידוך.
אבל זה רק החברה ששופטת אותם
כי הם עצמם די מרוצים וגאים מבחירתם.
ואם פעם הייתה דרך אחת לגור בעולם הזה
היום יש המון דרכים וכולן טובות.

מיכל (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
רוחות התקופה מנשבות בחוזקה. עולמה של אוסטין הוא עולם האצולה הנמוכה והבורגנות האנגלית מהמאה ה-19 .אוסטין, שלכאורה מבקרת את המרדף אחרי "החתונה הראויה" שבויה בעצמה בעולם המוסכמות בו היא חיה. גם אנה קרנינה שבויה במוסכמות האצולה הרוסית ומשלמת בשפיותה ובחייה, גם מאדאם בובארי לא מוצאת לה מקום בעולם לתוכו נקלעה, ואפילו איזבל האמריקנית של הנרי ג'יימס לא מצליחה לפרוץ חרף כל מעלותיה. קשה לקרוא את זה היום ולהזדהות. מתחשק לדחוף את כולן למרד; לשאול הן עושות יום לאחר החתונה, בעולם בו נשים לא עבדו, נאלצו להעסיק משרתות לעיתים, לא היתה להן קריירה ולעיתים רחוקות השכלה חוץ ביתית. וזה לא היה כל כך מזמן.
אז למזלנו או שמא היה הכרח בכך, המאה העשרים הולידה את הפמיניזם ומי טו ממשיכה אותו במאה ה21 ,והתרבות נוצרת כיום גם על ידי נשים ולובשת דמויות חדשות ואחרות. ותודה לוירג'ינה וולף אחיותיה ובנותיה.
חני (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
בנצי אם כך האם אתה חושב שיתכן שיום אחד תקרא ספר מסוג זה?
חני (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
גלית ויעל אם אנחנו מחשיבות את סימניה למיקרוקוסמוס בקטנה אז החלוקה קיימת כבר מעצמה. אפשר לשנות
אותה בהחלט בעתיד.כשאני רואה זוג מסתובב וקונה בגדים ביחד בהנאה אני מתמוגגת.הוא ממליץ והיא ממליצה. אך לרוב הגברים יושבים וסובלים בזמן המתנה. אני לא יכולה להכריח אותם לאהוב משהו שאין להם כל עניין בו.( יש הרבה ויכוחים על כך בבית)מצד שני אין לי ושום עניין קלוש במכניקה של מכונות או איך הן פועלות.לא כי אני אישה אלא כי זה משעמם.גם לדבר כל היום על בגדים ושמלות ולאקים משעמם אותי.
חני (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה ~ Plup***
לקח זמן עד שחוקקו חוק ואיסור לקחת ולהחפיץ בנות צעירות לג'נטלמנים.ברוב המקרים אילו היו בנות ממעמד מאוד נמוך. אבות הבנות גם קיבלו כסף עבורם לרוב. לכן הספר " אליס מבעד למראה" של קרול ממש לא תמים וגם כל האגדות כמו כיפה אדומה.קרול בעצמו היה תאב בנות צעירות. אני לא חושבת שזו צביעות זו פשוט הייתה התקופה.מבחינתם זה היה תקין.לקח זמן עד שהפכנו להיות החיות המעודנות שאנחנו.

Pulp_Fiction (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אני מבין מה את אומרת יעל. אבל זה לא היה ממש כך. אם ג'נטלמן היה רואה או שומע דברים שקשורים למין, יחסים חד מיניים וכו', מזדעזע עמוקות וממהר לשפוט את מי שעשה אותם בחומרה תוך השמעת אנחות מוסרניות ואחרי כמה שעות עושה את זה בעצמו, אז מדובר בעיניי בצביעות ממדרגה ראשונה. זה כבר מעבר לכללי האטיקט וכמובן בנוסף לחלוקת תפקידים ברורה כשהנשים נתונות לדיכוי ונחיתות בכל תחום.
החברה הצרפתית למשל בתחום זה הייתה מעט פחות צבועה .
בנצי גורן (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה חני. קראתי את הדברים שכתבת על בעלך ואני ממש מזדהה אתו.
yaelhar (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
Pulp_Fiction בעניין הצביעות:
אני חושבת שזה שיפוט מאוחר. באותה תקופה בתי בושת היו נפוצים ברוב ערי העולם - לא רק ההריטניה. וב"חברה מהוגנת" כמובן לא דיברו על מין, אם כי הוא היה מותר לגברים. אלה היו חוקי המשחק אז - חלוקה חדה של מה שמותר לגברים ומה שאסור לנשים. זו לא צביעות, לדעתי.

"תמונתו של דוריאן גריי" נכתבה על ידי אדם שהעלה את היופי לדרגת נושא נערץ. הוא גם ניפץ את היופי אחרי שזה הכזיב אותו. גם פה לא מדובר, לדעתי, בצביעות אלא בבחינת נושא בדרך לא שיגרתית.

ולגבי הנושא של "ספרי בנות" - דעתי כדעתה של גלית. אני חושבת שזו טעות לחלק את האהבה לז'אנרים ספרותיים לפי מין הקורא(ת). ניתן כמובן להסיק מסקנות על פי נושאי הקריאה המועדפים על הגבר ועל הנשים במשפחה מסויימת. אבל זו תהיה שגיאה להחיל את המסקנות על הכלל.
Pulp_Fiction (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת מעולה, כתמיד, חני. החברה הבריטית באותם הימים שברה את כל שיאי הצביעות האפשריים(אם ישנם כאלה). אחד מכל 60 בתים בלונדון הכיל בית בושת(לשם השוואה בימינו זה בערך 1 ל-6000), לג'נטלמנים מכובדים לכאורה היו מאהבות בגילאי עשרה המוקדמים ובכל ערב היו נוצרים פקקי תנועה כבדים באזורים, בהם ניתן היה לקנות מין. אבל בציבור הכל מהוגן, חמור וכל מה שתיארת בסקירה.לא בכדי נכתב "תמונתו של דוריאן גריי", כי זו הייתה המראה של החברה כולה.
גלית (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
חני , בוודאי שזה קשור לתחומי עניין
אני רק לא מסכימה שתחומי עניין קשורים לג'נדר
חני (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
גלית לגבי רומן למשרתות. נדמה לי שבזמן תקופת ההשכלה
גברים ובנים למדו תמיד. ידעו קרוא וכתוב
אך נשים ובנות נשארו מאחורה עם עניין ההשכלה.
ואז האמידים הביאו מורים לבנותיהן כדי
שילמדו וירחיבו אופק ויתפתחו. בפועל הבנות
התאהבו במורים וככה התחילה חלופת מכתבים
רומנטים. לאחר מכן קראו וכתבו ספרים רומנטים
וכבר אז המעיטו בערך הנשים שאוהבות
כתיבה זולה.כל דבר מתחיל מנקודה בהסטוריה
וחובה עלינו לשנות ולהשתנות כל הזמן.
זוכרת את זוהר שביט היא הוציאה
ספרים כמו גרעינים. הייתה עושה הרצאות
בבתי ספר לנערות ומשבצת את שמותיהן
בספרים. גם בתי בתוך הספרים.
חני (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
מוריה כולנו המין האנושי! הסיבה לקיטלוג היא כדי
לעשות לנו סדר בראש.
להכניס לקופסאות כדי
שהעולם שלנו ייראה
הגיוני יותר.
כמובן שזה משהו
שכולנו חייבים להיפטר ממנו.
חני (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
גלית רואים שהנושא בוער בעצמותיך ומצית אותך. זה פשוט קשור לתחומי עניין.נכון שזו יצירה קלאסית מושחזת ושנונה אך כמו שאחד אוהב
קומדיות רומנטיות והשני אימה או מתח
ככה עם ספרים.בעלי לא בקטע של קומדיות
רומנטיות והבנות ראו את הסרט "שנה מעוברת"
לפחות 5 פעמים.לפנטזיה הוא לא מתקרב
ולי תני משחקי הכס, מטריקס ופוטר בכל יום בשנה.
אז בפירוש זה קשור לתחומי עניין.
גלית (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
ואני מוריה,
מסרבת להאכיל את החיה,
בזמנו למדתי קורס (של זוהר שביט) על ספרות ילדים. איך התפתחה ומתי קבלה את התווית של ספרות "נחותה", איך בקורת חברתית עוקצנית וסרקסטית שכמעט הביאה לכליאתו של ג'ונתן סוויפט הפכה לסיפור מסע חביב על מלח שפוגש גמדים וענקים ומיועד לילדים צעירים?

באותה מידה איך קבלה ספרות רומנטית את התווית הממעיטה ומכעיסה "רומן למשרתות" ( זו גם תווית לא הוגנת , תראי לי משרתת שיש לה את ההשכלה שלא לדבר על הזמן הפנוי לקרוא רומנים) מיועדת לנשים בלבד וכתוצאה מכך נחשבת נחותה ולא ראויה?
מה כל כך מפחיד בז'אנר הזה שיש צורך לכלוא אותו במסגרת ולהמעיט מערכו?
אבל אם לא נלחם בדעות קדומות ולא נגיב לאמירות כוללניות הן לעולם לא ישתנו.
מוריה בצלאל (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
גלית, אני מסכימה איתך שזה מוגזם, אבל המין האנושי אוהב להדביק תוויות על דברים, לידיעת הצרכן.
כך קורה שלוקחים ביס מתפוח ונחנקים ומשתעלים מדבקה שמלמדת אותנו מהיכן הגיע תפוחנו, האם הוא אורגני ולאיזה סטטוס חברתי וכלכלי הוא משתייך. אני כבר התרגלתי, גם בספרים, לקלף אותה לפני שמתחילים ולשטוף טוב טוב.
גלית (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
זה מין טריגר שלי...
שונאת תוויות ספרים - גילאיות , מגדריות ואחרות.
מה יש לא לאהוב בקלאסיקה העוסקת בביקורת חברתית נוקבת. שנונה ומושחזת ? על טעם ועל ריח כמובן אין מה להתווכח אבל מה בהיותי אישה מכשיר אותי לאהוב את הספר הזה שגבר בהיותו גבר לא יאהב?
סטטיסטית יש יותר נשים קוראות מגברים, גם בסימניה. כך שאולי זו הסיבה,
אני אולי לא דוגמה לכלום בהיותי קוראת כל אבל עדיין אני לא מצליחה להבין למה ספרות מתח ומד"ב משויכת לכאורה לחצי הגברי של האנושות. וספרות רומנטית או לפחות כזו שיש בה סיפור אהבה ואולי איזו חתונה שתיים לחצי השני.(ולמה ספרי פנטזיה כמעט תמיד "ישבו" באזור ספרות הנוער בחנות)
חני (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
גלית הסתייגות עצבנית? ☆¿☆ באמת קשה לי להאמין שגברים רבים יאהבו את הספר. שלי בפרט! אפשר בהחלט לראות שאין סקירות רבות
על הספר מהמין השני אך אם יהיו
זה לא יעיב עלי במאומה, ההפך.
ולגבי העיבוד שעשו עם בריג'יט לא ידעתי!
מאוד אהבתי.
גלית (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
את מודעת לזה שיומנה של ברידג'יט ג'ונס הוא אדפטציה וגם פארודיה על גאווה ודעה קדומה ?
גלית (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
מה שיעלהר ומוסיפה הסתייגות - עצבנית - על הסטיגמות המגדריות.
חני (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה עמיחי לא בטוח שרוחך תעמוד בכזה ספר. ואושר תודה ושתהיה שנה טובה לכולנו:)
חני (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אנוק חן חן אחפש אם כך את הסידרה. לא בטוחה שנתקלתי בה.
וכנראה שהתרגום קליט יותר אך חוטא לניואנסים הקטנים.
חני (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה יעל מאתגר לי מדי עם חוקים וכללים. זו הסיבה שאוהבים ישראלים בהייטק בארצות אחרות.
ישראלים רבים מאמינים שכללים נועדו בכדי לפרוץ אותם.
ואז הדואליות הזו אצל הישראלי,מצד אחד הוא פוזל לעולם
שבו הכל מאורגן ומסודר בתור ארוך והרכבת לעולם מאחרת.
מצד שני אם ילבישו לו כללים הוא יתנער מהם מהר מאוד
ויחפש פרצות. לגבי תרגום, אולי אנסה לקרוא ספר אחר של אוסטן
בתרגום פחות עכשווי. לגבי "ספר בנות" נראה לי ואולי זה סטריאוטיפי
מדי אך גם בחיים אין למין השני סבלנות לפטפטת שכזו.
חני (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה מוריה, ככה כולנו התחלנו. בובות ברביות לבושות שמלות בלבן עם זר. חולמות על אבירים כמו מר דארסי.
אני בהחלט מאמינה שיש כמה כאלה.
דרך אגב מר דארסי והטיפוס שהלבישו לו
נמצא בכל כך הרבה סרטים
כמו "מיומנה של ברג'יט ג'ונס"..
הוא בלתי נסבל עד שמנערים ממנו קצת
את האיפוק שדבוק לו כמו מייק אף עמיד בפני מים.



חני (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
חחח פרפר, אנחנו במרחב וירטואלי ועל כן לא ראיתי עדיין את גליון אילן היוחסין שלך.
אני רק יודעת שאוהב שירה הנך
וזה מספיק לי:)
בקשר לספרים הנוספים שהזכרת נראה לי
שככל שהספר מחקה את המקור הוא טוב יותר.
לי יש בקרוב קורס שלם על אוסטן וזו הסיבה לגרסה הזו.
חני (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
ראובן נכון ותודה! אוי אין לי אינסטוש אבל מבינה אותך. המדידות הן לא מתקבלות על הדעת.
מרכלים על שיני הנערה, צבע עורה,מתנייה ורגלייה, שמלותייה
אם הן יוקרתיות או פושטיות..
חני (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
מעין תודה אני חושבת שלרווקים/ות יש מעין מחשבות רומנטיות להפליא
על בן זוג, זוגיות,אהבה.. והלוואי
הלוואי שימשיך לך לנצח נצחים.
חני (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
זאק תודה:) לגבי "ספר בנות" כי לא נראה לי שלגברים יהיה את הסבלנות
לדיבורים ערטילאים שלא באמת אומרים כלום
או מביאים לאן שהוא.והרי הדבר הכי חשוב
בספר הוא לחתן את כל הבנות.
אושר (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה חני- שנה טובה.
מוריה בצלאל (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
פרפר, איזה איש הוא :)
עמיחי (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה.
עוד לא קראתי אף ספר שלה. יום אחד זה יקרה.
פרפר צהוב (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
מוריה, מאיר אריאל היה אוהב את הפרפרזה שלך (-:
אנוק (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת חמודה :) אהבתי הרבה יותר את "אהבה וגאווה", הגרסה הישנה, שהיא סוג של אותנטית יותר והטובה בעיניי (אולי היותר ג'ין אוסטינית המקורית בלי התערבויות). מאוד לא אהבתי את הגרסה הזו ואת מה שעירית לינור עוללה לסיפור (בדומה למה שקרה לסיפור בסרט החדש (יחסית) לעומת הסדרה הנפלאה והנאמנה למקור של הbbc).
yaelhar (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אז זהו שהיית שורדת ועוד איך.
האדם הוא בסך הכל תבנית נוף מולדתו. הוא מתנהג כמו שלימדו אותו להתנהג. ומגרש רחוק הרהורי כפירה אם יש כאלה.
כשקוראים ספר מהמאה השמונה עשרה צריך להתרגל לא רק לקצב - גם לכללים הבונים את העולם של הסופר. אני חושבת שיש מעט ספרים מאותה תקופה שאני יכולה לקרוא ולהנות מהם.
התרגום הזה הוא יותר נגיש אבל מבטא פחות, לדעתי, את מהות התקופה מאשר התרגום של טלה בר שכמובן קדם לו בהרבה.
ולגבי "ספר בנות" - זה טעון עיון, מבחינתי.
מוריה בצלאל (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת מקסימה, חני.
גם אני לא הייתי שורדת את הימים ההם ולכן לא מרבה בקריאת ספרות מהתקופה, אעזבנה יום תעזבני מחוכיים, כך שזהו נס ששרדתי ספר זה ואפילו לא סבלתי.
פרפר צהוב (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
סקירה משעשעת שהוסיפה לך כמה כתמים בשל נקודת ה-G ומדונה. D-:
במקום אביר על סוס לבן, נראה שתצטרכי להסתפק ביחפן פיסח על פרד. :-)

מחכה לי גרסה אחרת של הספר בשם "אהבה וגאווה", שמתוארת כטובה, למרות השינוי המוזר בשם.
מסתבר שיש עוד גרסת תרגום שנקראת "גאוה ומשפט קדום".
ראובן (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
גם כיום הרבה נמדד בגודל הכיס (ולייקים באינסטוש...)
סקירה יפה
מעין (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
סקירה שגרמה לי לחייך הרבה :) תודה. באמת קשה לדמיין היום את המציאות הזו של אז.
אחד הספרים האהובים עלי בעולם.
זאבי קציר (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
חני, סקירה מענגת ומשעשעת, תודה לך.
ו״ספר בנות״ זה לפעמים אחלה לבנים, רק שקשה למין הגברי להודות בזה… ;)
חני (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
לקח נצח מורי....
מורי (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
ניסית את הספר. אין לי סבלנות.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ