ביקורת ספרותית על שיעורים בפיתוח קול מאת דורית רביניאן
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 16 באוגוסט, 2025
ע"י חני


ראשית אני מתנצלת בפני דורית וגם בפני שכאלה שהתלהבו מהספר והמליצו עליו בתום לב. כי דורית באמת סופרת שיודעת לכתוב ואני מעריכה אותה מאוד. היא שולטת ברזי העברית והפרסית ומתבלת את המילים בטעמים מיוחדים מאוד. אני מתנצלת כי לא התחברתי לספר על כל חמשת החלקים שבו. יש בו אכן שפה משובחת, יש תיאורים אותנטיים שבא לעוף אתם. דורית הרי אלופה בלקחת רגע ולפרוט אותו באופן מושלם. היא באה עם כל הרגש שקיים בה כמו הר געש, טוטאלית, מתמסרת ונותנת לקורא את כולה. אבל אם אין סיפור אז אין כלום. כי זה "לא מחזיק מים". אין עניין להמשיך ולקרוא! הרגשתי שהיא קצת מערימה על הקורא שזה אני. היא רצתה להגיע לנקודה כואבת , מסוימת, וספציפית מאוד שקרתה לה בחייה כילדה וליוותה אותה כל חייה. ובשביל זה היא התחילה לכתוב את הספר עם עלילה נפלאה שממש אהבתי והתעניינתי והעיניים שתו עוד דף ועוד דף ואז, בפתאומיות, הכל הפסיק והתחיל החלק השני של הספר ואז מסתבר שדורית עברה לכתוב אוטוביוגרפיה על חייה. אם הייתי רוצה לקרוא אוטוביוגרפיה עליה לא הייתי בוחרת את הספר נקודה.

אני חושבת שאני לא רוצה לתאר על מה כל הספר כי כל חלק בספר מספר על פרק אחר בחייה בגיל אחר ואיך שהוא יש קפיצות אחורה וקדימה לאורך הספר שפשוט איבדתי אותה. אז אתאר רק את הפרק שבאמת הייתה קיימת בו איזה שהיא עלילה.

החלק הראשון מספר על שחקנית ישראלית שקיבלה תפקיד חשוב בהצגה בניו יורק. החזרות החלו כסדרן עד ששיחה בהולה מקפיצה את הגיבורה שלנו לארץ כי האח האהוב שלה במיון.
האח ששמר על ריחוק ושתיקה ממנה בשנים האחרונות כי חזר בתשובה. וכך כל היחסים הקרובים שהיו ביניהם הוקפאו כבר שנים. האמתלה היא שהיו לאח ולאחות יחסים אסורים בגלל שהיו כה אוהבים.ולכן האשימו אותה לא בפומבי רק בחדרי חדרים שהיא הביאה למחלת אחיה. אבל לטענת הגיבורה שלנו חוץ מכך שכשהיו ילדים קטנים התחפשו לחתן וכלה לא היה ולא נברא כלום אלא בדמיון של המשפחה החרדית של אשת אחייה. וכך הם קרעו תמונות שלה מהאלבום המשפחתי, ביקשו שתשתה שתן ושמו לה במיץ תפוזים כדי שהעין הרע יוסר ואחיה יחזור לדבר וייצא מהתרדמת. סיפור ממש מעניין אבל החלקים האחרים של הספר מתפזרים למקומות אחרים.

ועכשיו אחרי שסיימתי לומר לכם איך הרגשתי כלפי הספר אאחל לכם ימים טובים רגועים ושלווים כמה שאפשר בנתונים הקיימים:).


26 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני חודש)
תודה פרפר צהוב! החלק הראשון בהחלט קיצוני מאוד.
מעבר לזה לא נראה לי שתהנה
מדורית כסופרת.לא בגלל התכנים
הבועטים אלא בגלל הצורה בה היא
מתבטאת ומבטאת מצבים.
את השפה אני דווקא אוהבת,
את הסיפור פחות.
פרפר צהוב (לפני חודש)
תודה, חני. לפי מה שתיארת, גם החלק הראשון לא יעניין אותי.
"סמטת השקדיות בעומריג'אן" ממתין אצלי לשעת הכושר.
חני (לפני חודש)
סקאוט תודה
כמעט הייתי בטוחה
שאוהב.קניתי והשארתי
את הספר לזמנים כאלה
של משברי קריאה. התבדתי
כמוך.
חני (לפני חודש)
תודה plup
כן זה בהחלט לא נראה כוס התה שלך♡
סקאוט (לפני חודש)
אני מאוד אוהבת את דורית רביניאן וכששמעתי שעומד לצאת ספר חדש, ציפיתי בכליון עיניים. מה אגיד ומה אומר: כגודל הציפייה, כך גודל האכזבה. לא טרחתי בכלל לסיים מעבר לעמודים ראשונים.

לדעתי הספרים הטובים שלה הם גדר חיה וחתונות שלנו, את סמטת השקדיות טרם קראתי אבל מאמינה שהוא ברמה דומה לשאר.
Pulp_Fiction (לפני חודש)
סקירה יפה חני. אסתפק בה.
חני (לפני חודשיים)
היי אפרתי תודה, החלק הראשון
היה סיפורת, לא אמיתי,הזוי, לא משהו שאפשר לחשוב עליו שזו האמת של דורית.לכן אהבתי! וזה הוביל
לשאר חלקי הספר שהיה בו חיפוש סוד שהודחק אצלה והוצאתו לאור.מניחה שיש סופרים שהספר הוא כטיפול פנימי לכן ההתנצלות. קראתי את גדר חיה ואהבתי, אחפש את הספר שאהבת.
אפרתי (לפני חודשיים)
חני, אני חושבת שאחרי סמטת השקדיות הנפלא, שום ספר כבר לא היה כל כך נפלא, למעט הכתיבה שלה שהיא נהדרת תמיד.
לגבי הסופר הכותב מדם לבו, זה בהחלט לא ככה תמיד, הספר לא אוטוביוגרפי (לדורית יש רק אחות) והסיפור כפי שהבאת אותו נשמע סיפור הזוי שלא מתאים אפילו לשוליים ההזויים של חוזרים בתשובה. שתן ומיץ תפוזים, קוקטייל מעניין. לשתות שתן בדת היהודית, אסור בתכלית האיסור. אז ניחא. מה לעשות, דורית היתה כוכב זוהר והכוכב נפל. את לא צריכה לבקש סליחה ממנה, אולי היא ממך.
חני (לפני חודשיים)
תודה יעל ברור שאפשר, עם דורית בספרייה
הכל מאוד אישי.
yaelhar (לפני חודשיים)
מסכימה עם עמיחי. אם את לא אוהבת ספר כלשהו - מותר ואף רצוי להביע את זה.
חני (לפני חודשיים)
תודה עמיחי, מכיוון שסופר כותב מדם ליבו.
וברור לי שזה מה שקרה גם כאן.
לא פשוט לפגוש את הכאב בתוכך
ואז להתחלק אתו עם כל העולם.
תראה בהתנצלות קידת הערכה♡
עמיחי (לפני חודשיים)
מתנצלת?
זו דעתך, זה טעמך, הכל בסדר.
חני (לפני חודשיים)
רץ תודה, כנראה שאם אתקל בעוד ספר שלה
אקח אותו בשתי ידיים.
כי כישרון יש לבטח!


רץ (לפני חודשיים)
דורית בגיל 22 כתבה ספר שהיווה הבטחה גדולה, גדר חייה היה לא רע, אבל לא בטוח שהיא יכולה לשחזר את ההצלחה הראשונה.
חני (לפני חודשיים)
דן תודה רבה ושמחה שנהנית מהסקירה.
אין שום רצף מהחלק השני
והלאה. הסיפור מהחלק הראשון כאילו נעלם.
אז בעצם נשארים עם "חצי תאווה ביד".
תנסה אתה אולי תמצא משהו שלא מצאתי בספר.
ותודה
חני (לפני חודשיים)
תודה רבה זאביק!
חני (לפני חודשיים)
מורי תודה יש לה שפה מאוד ציורית
ולפעמים הדרך שבא היא בוחרת
להעביר לקורא את דבריה הוא בעזרת
דימויים, מטאפורות וציור בתוך השורות.
וכמובן לא כולם מתחברים.
דן סתיו (לפני חודשיים)
חני נהניתי לקרוא את הסקירה המנומקת שלך. חבל שחסר לך הסיפור עצמו ועדיין, בזכות הסקירה המרשימה שלך, הספר מעורר אצלי סקרנות. תודה!
זאבי קציר (לפני חודשיים)
סקירה יפה חני, תודה לך.
מורי (לפני חודשיים)
חני, אם לא, אז לא. אני אישית לא אהבתי אף ספר שלה וניסיתי.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ