ביקורת ספרותית על מצרפי המקרים מאת יואב בלום
ספר מעולה

---

הספר הזה הוא הספר הראשון (וכרגע היחיד) שקניתי לעצמי אי פעם.
תמיד החשבתי את עצמי לטיפוס שמתנגד נחרצות להוצאת כסף עבור ספר שאולי לא אוהב ואולי לא אקרא יותר מפעם אחת. כי כאילו, בשביל מה יש ספריות? אם אני אקנה ספר ולא אוהב אותו, הוא סתם יהיה תקוע אצלי על המדף ויזכיר לי יום יום את ה80 שח שלא יחזרו אליי יותר לעולם.
זאת הייתה העמדה שלי, והסברתי אותה לכל מי שהיה מוכן להקשיב.
עד הספר הזה.
למען האמת בכלל לא חשבתי לקנות אותו. התכנון היה לקחת אותו מהספריה כחלק מעסקת "המלצה תמורת המלצה" שעשיתי עם מישהו, אבל בדרך מקרה (טלפון שאבד יומיים קודם לכן) הגורל גלגל אותי לחנות סטימצקי באשדוד, ומתוך גחמה בלתי מוסברת החלטתי להיכנס ולקנות ספר.
בחרתי ספר מסויים שמיועד לנוער צעיר כי התאהבתי בציורים החמדמודים שהיו בו. (יש לי חולשה לציורים חמדמודים). שילמתי ויצאתי מרוצה מעצמי אך עם ספק קטן מכרסם בליבי, האם עשיתי את הבחירה הנכונה.
כאשר הצד השני בעסקת ההמלצות קיבל ממני את שם הספר שקניתי, הוא... הממ... לא היה מרוצה, בלשון המעטה. בעקבות כך, לאחר זמן לא רב של שכנועים ולחצים וגם קצת עלבונות ואיומים חזרתי על עקבותיי אל עבר החנות והחלפתי לספר "מצרפי המקרים" (שעלה 5 שח יותר!!). המוכרת טענה שהספר הזה טוב בהרבה מהספר הקודם שלקחתי. הפעם יצאתי עם לב קל יותר (אך נזפתי בעצמי על חוסר עמוד השדרה שלי וקיבלתי החלטה ללמוד לעמוד על שלי מול לחצים).
אני לא מתחרטת שקניתי אותו בסוף. ממש לא. (אני חושבת שזה סיפתח טוב לעידן ארוך ומאושר בו אני מבזבזת את כספי על ספרים נפלאים ויקרים עד שנגמר לי הכסף לאוכל ואז אני נאלצת לבשל את הספרים ו.. אה.. בואו נעבור הלאה).
הסיפור עוסק בסוג של ישויות על טבעיות (נראות ומתנהגות כמו בנ"א) שתפקידן בעולם הוא לגרום ולהזיז אירועים קטנים (או גדולים) שבסופו של דבר יובילו (בצורה מקרית לכאורה) את ה"לקוח" למצב שבו הוא אמור.. להיות..? לעזאזל פשוט תקראו את הכריכה האחורית ככה תבינו יותר טוב.
הדבר שהכי אהבתי והערכתי בספר זה שהסופר הצליח לנצל את כל הרעיון עד הסוף. זה היה יכול להיות סיפור חביב על מצרפי מקרים שגורמים למישהו לפספס את האוטובוס ואז האוטבוס מתפוצץ והוא ניצל הידד.
זה לא זה.
הרעיון כולו מקורי ומפותח ממש, והוא יוצר עולם מושלם ואמין כלכך שאחרי שסיימתי לקרוא ממש חיפשתי רמזים לצרופי מקרים בחיים שלי. העלילה כולה מושקעת ומפורטת שבקריאה חוזרת מוצאים פרטים ורמזים שפספסנו בקריאה הראשונה וזה כלכך כיף!
אהבתי ממש גם את הדמויות. הן כולן אנושיות ואמינות ופשוט אדירות ואני אוהבת את כולם! במיוחד את אמילי שהיא כזאת מתוקה וכנה. ואע"פ שחוויתי בגללה כמה רגעי באסוש קלים, בסופו של דבר ספויילר!-- הסוף פשוט מושלם!!! –סוף ספויילר.
בגדול, הרעיון הזה שיש מישהו שאחראי לצירופי מקרים בעולם, לא היה ממש חדש לי, בתור בחורה מאמינה. אבל הספר הזה הצליח להמחיש בצורה מאוד ברורה ומדוייקת את הרעיון של השגחה פרטית, ככה שהצלחתי לסחוט מהספר גם רעיונות בעבודת השם.
בקיצור, אחלה ספר, רעיון גאוני שמנוצל היטב, דמויות מקסימות וסופר ישראלי אחד ויחיד!!! אני כל כך גאה בו! ידעתם שהספר תורגם ל13 שפות?
באתר "עברית" הספר מקוטלג תחת הכותרת "ספרים מרגיעים ומנחמים" ובחיי איך שזה נכון. סיימתי לקרוא אותו עם הרגשה טובה בלב ועם חיוך על הפרצוף.
עכשיו בא לי להביא לכם ציטוט משם, אבל.. הממ.. הוא יגרום לכם לחשוב שזה ספר פילוסופי ומדכא, אז אני אוותר. (זה *לא* ספר פילוסופי ומדכא, למען הסר ספק). אני רק אגיד לכם שכשקראתי אותו הייתי כזה "הו.. בחיי.. אשכרה..", חשבתי עליו כ-10 שניות ואז המשכתי לקרוא כי הספר הזה טוב מכדי שמחשבות סרק מתפלספות יעכבו את הקריאה.
הבהרה לסיום: על הכריכה מופיעות עוגיות מזל סיניות, ולא פנקייק מכווצ'ץ' כפי שחשבתי בתחילה. יסלחו לי סינים, פשוט אף פעם לא יצא לי לראות עוגיות מזל, בטח שלא לאכול.
לסיכום: תקראו. כיף חיים.
נ.ב.
הביקורת מוקדשת למי שהמליץ לי על הספר והכריח אותי לקנות אותו וגם נתן לי הסבר כללי אך מועיל איך סקירה אמורה להראות.

» ביקורות נוספות של ג'ן
» ביקורות נוספות על מצרפי המקרים