למרות שאני בגיל המתאים אני לא גדלתי על סדרת הספרים של הארי פוטר, העדפתי לראות את הסרטים שליוו אותי עשור מגיל 8 עד הגיוס. הסרטים כמובן לא היו מובנים כי אף סרט לא היה דומה לספר ורק אירוע רדף אירוע בשביל לכסות ספר עב כרס בשעתיים וחצי.
לפני חודשיים היה אירוע בישראל, 20 שנה ליציאתו של הארי פוטר בעברית, זה היה טירוף. גם אחרי 12 שנה שנגמר הספר האחרון (אני לא מחשיב את המחזה המקולל) עדיין יש מעריצים לספר וקוראים חדשים, או אנשים שאף פעם לא הפסיקו לקרוא.
אז כיום שאני בן 26 אמרתי לעצמי שאני חייב להבין על מה המאומה.
קניתי את המארז של השבעה ספרים בכריכה החדשה והתחלתי לקרוא. למי שלא יודע הסיפור מסגרת הוא; על ילד בן 11 שגר עם הדודים הרשעים שלו אחרי שההורים שלו מתו ומגלה שהוא קוסם, ההורים שלו לא מתו בתאונת דרכים כפי שסיפרו לו דודיו אלה על ידי הלורד וולדמורט איש האופל שנטע בו צלקת על המצח בצורת ברק אחרי שניסה להרוג גם אותו ולא הצליח.
הארי פוטר אינם ספרי נוער/ילדים רגיל, זאת סדרה מתבגרת. ככל שהספרים מתקדמים גם הרמה והמורכבות שלהם גדלה.
העומק של הדמויות גדל, העומק של עולם הקסמים, וכבר אין טובים ורעים/שחור או לבן, יש גם אפור ובגלל זה גם נקשרתי כל כך לדמויות.
בנוסף לזה כמה שהסיפור בדיוני הוא מרגיש לקורא מציאותי כאילו באמת יש עולם קוסמים מתחת לאף שלנו המוגלגים (נטולי קסם) תוסיפו לזה דמויות שמתבגרות מספר לספר כאילו אתם גודלים איתן ותקבלו ספר אמין שיכול להיכנס לא רק ללב הילדים אלה גם ללב המבוגרים, בגלל זה הארי פוטר הצליח כל כך.
כמובן שרולינג מכניסה לסיפור שלה געזנות, אלימות, פשע, נאמנות וחברות; עולם הקסמים לא חף מהדברים האלו. רק חבל שהספר א-מיני בעליל, חוץ מכמה רמיזות קטנות היא השמיטה כל מיניות שיכולה להיות וזה טיפה מוריד מהאמינות של הסיפור כי בכל זאת הם נערים מתבגרים בגיל 17-16.. אבל אפשר לסלוח לה על זה.
לקח לי לקרוא בחודש וחצי את כל השבעה כרכים ברצף, פשוט לא יכולתי להפסיק בכל זמן פנוי שלי רק קראתי וקראתי כאילו אני איזה מתבגר בן 16. וזאת עוד הוכחה למה הסדרה הזאת כל כך טובה.
אני ממליץ בחום גם לנערים וגם למבוגרים שעוד לא קראו אף ספר של הארי פוטר (אם קיים דבר זה) להתחיל לקרוא. ובמיוחד למבוגרים, גם אלו שלא חובבים פנטזיה כי זה מעבר למה שאתם חושבים.


















