ביקורת ספרותית על סדרת ספרי הארי פוטר - כל שבעת הספרים מאת ג'יי. קיי. רולינג
ספר מעולה

---

הביקורת הקודמת שלי על הסדרה הייתה מחורבנת.
קדימה, קדימה, אתם יודעים שזה נכון. התעצלתי לכתוב אפילו כמה זה השפיע עלי, כמה התאכזבתי כשגיליתי שבעצם אין בבית שלי את כל הספרים והייתי צריכה להפסיק לקרוא וללכת לספרייה, כמה פעמים רציתי לרצוח את המפיקים, בגלל שהם לא הצליחו לעשות שום דבר כמו שדמיינתי בסרטים, והכי חשוב - כמה התאהבתי בהארי פריקינג פוטר.
וזאת בעצם הפעם היחידה שזה קרה, האמת. הפעם היחידה שהתאהבתי בגיבור הראשי. אני רצינית, אני תמיד מתאהבת בדמות קצת שולית שלא נמצאת במרכז העניינים תמידית, אבל כזאת שמיד מצחיקה אותי, בכל קטע שהיא מופיעה. כמו מאלץ' דיגאמס או אייזק וגם פטריק, וכמובן ליאו.
אני יודעת שהייתי אמורה להתאהב בפרד, ובעצם אולי באמת התאהבתי בו, אבל הארי... תקשיבו, הייתי ילדה קטנה ותמימה, בת 10 לכל היותר, שקיוותה בכל לבה ליום שבו יגיע המכתב להוגוורטס.
אבל בשונה משאר הילדים שנסחפו אחר הסדרה המהוללת הזו, אני רציתי להגיע להוגוורטס מסיבה אחת ועיקרית:
לפגוש את הארי פוטר האגדי.
ואם לא זה, אז לפחות לשמוע כל סיפור על 20 פעמים. ואז לאכול. תמיד רציתי לאכול בהוגוורטס, ותמיד בקטעים האלה בספר חשבתי עד כמה אני רעבה.
אבל הנקודה היא, שזאת הסדרה הראשונה והאחרונה שבה התאהבתי בדמות הראשית. אתם יודעים מה זה אומר? זה אומר, שהסופרת הצליחה ליצור דמות כל כך אמינה, כל כך טובה, בצורה כל כך משכנעת, הסופרת הצליחה רשמית לעשות משהו שאף סופר אחר לא הצליח לעשות לי.
ההרפתקאות שהדמויות האהובות עוברות כאן, זה פשוט קסום.
כן, אני יודעת, כפל משמעויות והכל, אבל שיהיה.
אי אפשר להיות אובייקטיביים כשמדברים על הארי פוטר. פשוט אי אפשר.
אבל אני אנסה בכל זאת.
ג'יי קיי רולינג עשתה מחקר שלם. באמת באמת. שמות הכישופים, המפלצות, הכל, היא הביאה את זה מאיפשהו. מיתולוגיות של כל מיני עמים ודתות, שפות עתיקות שנשכחו עם השנים, משם היא הביאה את זה. הרי לא הכל הופיע כבמטה קסם. אני תמיד חושבת עד כמה זה מדהים שאישה אחת יחידה הצליחה לעשות כל כך הרבה. לטוות עולם שלם שנסתר מעינינו ובכל זאת חלק מאיתנו.

אתם יודעים, כל הזמן אומרים לי שאני בוגרת לגילי. כבר הרבה זמן אני מנסה להבין אם מדובר במחמאה.
אבל העניין הוא שאני לא בטוחה שזה בכלל דבר טוב. אני בכלל רוצה להיות בוגרת לגילי? אני בכלל רוצה להיות בוגרת? ראיתי את ההורים שלי. ראיתי מבוגרים. הם זעופים. הם מיואשים. הם ראו הרבה. הם מדברים ברצינות. הם נוזפים.
ובסדר, ראיתי הרבה. כולנו ראינו. אני יודעת שלכל אחד מאיתנו יש את הבעיות שלו, את הסודות שלו. אותו דברים שגורמים לזקנה להשתקף בעיניהם.
אבל סדרת הספרים הזאת.... תמיד נתנה לי הרגשה שאני שוב ילדה קטנה ששוכבת במיטה עם ספר אחוז בידיה וכבר לא אכפת לה מה יקרה אם יתפסו אותה קוראת בשעה כל כך מאוחרת, בכלל לא אכפת לה, כי עכשיו רק מעניין אותה לגלות איך הארי, רון והרמיוני יצליחו לצאת מהצרה הנוכחית שבה הם נמצאים.
הסדרה הזאת היא שילוב מרתק של אמונה ילדותית בקסם, מחקר מעמיק, דמויות אמינות, כתיבה סוחפת, עלילה מציאותית להחריד ופנטזית להפליא.

ביקורות נועדו במקור כדי להמליץ או למנוע קריאת ספרים מסוימים. אני לא יכולה להגיד לכם חד וחלק אם כדאי לכם לקרוא את זה. באמת שלא. אבל בעצם - אני לא צריכה. בגלל העובדה שזה סחף כל כך הרבה אנשים והשפיע עליהם במידה כמעט בלתי אפשרית, העובדה שאין פעוט ואין קשיש ואין מתבגר ואין מבוגר ואין אף אדם עלי האדמות שלא מכיר את השם המפורסם,
הארי פריקינג פוטר.

» ביקורות נוספות של Nameless
» ביקורות נוספות על סדרת ספרי הארי פוטר - כל שבעת הספרים