“גם אתם אוהבים את הספרים האלה שמאיצים לכם את קצב הלב פוערים לכם את הפה וגורמים לכם לנוע בקוצר רוח ובציפייה להמשך העמוד? כי אני אוהבת אותם, וא. ג'. פין כנראה גם אוהב אותם. נראה שהוא גם הצליח לכתוב אחד כזה במובן מסוים, למעט העובדה שהספר באמת התחיל לרתק אותי רק ב200 העמודים האחרונים שלו בערך ועל זה הורדתי כוכב אחד יחיד ומיוחד.. אבל ברגע שהעלילה תפסה תאוצה והתחילה לרתק אותי, אני יכולה להגיד עכשיו שאנ”

“ד"ר אנה פוקס היא פסיכולוגית, היא מבודדת עצמה מהעולם, מסוגרת בביתה, תחת פחד נוראי ממקומות ציבוריים, מקומות פתוחים, כל אשר מחוץ לביתה מפחיד ומלחיץ אותה. היא אגורפובית. כל עולמה סובב סביב שתיית יותר מידי יין, יותר מידי תרופות מטשטשות צפיה בסרטי שחור לבן ישנים וצפייה בשכניה דרך החלון, היא מרגלת, היא מצלמת ועוקבת. שכנים חדשים הגיעו, משפחת ראסל. זוג עם נער מתבגר, היא זוכה לביקור של אית'ן הנער ובהמש”

“עריכה עריכתית!! אל. פשוט אל תקשיבו לותרנית שם למטה שנטשה את הספר בעמוד 158. אין תאור יותר מדויק מ"מותחן פסיכולוגי" עבור הספר- הוא משחק באמת ובעובדות, מה קרה, מה מציאותי ומה המוח שלנו בוחר לראות ולדעת. באופן מפתיע, יותר התמקדתי באנה, הדמות הראשית מאשר בפתרון התעלומה. אתה חי איתה, מתבודד איתה, כואב את כאבה ומשתכר יחד איתה- דמות רגישה ונוגעת ללב אשר מעבירה באופן מדויק את תחושות ההפרעה הנפשית.”

“ספר מתח מעולה! לא הצלחתי להניח מהידיים. הספר משקף את הקו הדק שבין שפיות לאי שפיות, בין אמת לשק, בין מציאות לדמיון והזיות. הספר מובא מנקודת מבטה של ד"ר אנה פוקס, פסיכולוגית ילדים, אשר עקב טראומה הופכת לאגורפובית (פחד ממקומות פתוחים), מה שמשפיע על חייה וגורם לה להתרחק מהסביבה המוכרת ועבודתה. את זמנה היא מעבירה בצ'אטים בקבוצות במחשב, משחקי אונליין והתחביב הגדול מכל: צפייה בסרטי שחור-לבן, שתיית א”

“גם אתם אוהבים את הספרים האלה שמאיצים לכם את קצב הלב פוערים לכם את הפה וגורמים לכם לנוע בקוצר רוח ובציפייה להמשך העמוד? כי אני אוהבת אותם, וא. ג'. פין כנראה גם אוהב אותם. נראה שהוא גם הצליח לכתוב אחד כזה במובן מסוים, למעט העובדה שהספר באמת התחיל לרתק אותי רק ב200 העמודים האחרונים שלו בערך ועל זה הורדתי כוכב אחד יחיד ומיוחד.. אבל ברגע שהעלילה תפסה תאוצה והתחילה לרתק אותי, אני יכולה להגיד עכשיו שאנ”

“ד"ר אנה פוקס היא פסיכולוגית, היא מבודדת עצמה מהעולם, מסוגרת בביתה, תחת פחד נוראי ממקומות ציבוריים, מקומות פתוחים, כל אשר מחוץ לביתה מפחיד ומלחיץ אותה. היא אגורפובית. כל עולמה סובב סביב שתיית יותר מידי יין, יותר מידי תרופות מטשטשות צפיה בסרטי שחור לבן ישנים וצפייה בשכניה דרך החלון, היא מרגלת, היא מצלמת ועוקבת. שכנים חדשים הגיעו, משפחת ראסל. זוג עם נער מתבגר, היא זוכה לביקור של אית'ן הנער ובהמש”

“עריכה עריכתית!! אל. פשוט אל תקשיבו לותרנית שם למטה שנטשה את הספר בעמוד 158. אין תאור יותר מדויק מ"מותחן פסיכולוגי" עבור הספר- הוא משחק באמת ובעובדות, מה קרה, מה מציאותי ומה המוח שלנו בוחר לראות ולדעת. באופן מפתיע, יותר התמקדתי באנה, הדמות הראשית מאשר בפתרון התעלומה. אתה חי איתה, מתבודד איתה, כואב את כאבה ומשתכר יחד איתה- דמות רגישה ונוגעת ללב אשר מעבירה באופן מדויק את תחושות ההפרעה הנפשית.”

“ספר מתח מעולה! לא הצלחתי להניח מהידיים. הספר משקף את הקו הדק שבין שפיות לאי שפיות, בין אמת לשק, בין מציאות לדמיון והזיות. הספר מובא מנקודת מבטה של ד"ר אנה פוקס, פסיכולוגית ילדים, אשר עקב טראומה הופכת לאגורפובית (פחד ממקומות פתוחים), מה שמשפיע על חייה וגורם לה להתרחק מהסביבה המוכרת ועבודתה. את זמנה היא מעבירה בצ'אטים בקבוצות במחשב, משחקי אונליין והתחביב הגדול מכל: צפייה בסרטי שחור-לבן, שתיית א”