ביקורת ספרותית על סדרת ספרי הארי פוטר - כל שבעת הספרים מאת ג'יי. קיי. רולינג

---

*אוקיי, נשמי עמוק חזק. כי לאחר דחייה של שלוש שנים, את פשוט מוכרחה לעשות את זה.*

מעטים הספרים שמעוררים בי רגש חם כמו אהבה.
אני לא מדברת על חיבוב, או קשר ידידות נהדר.
אני לא מדברת על קריאה משעשעת, מותחת, מרגשת של ספר נפלא.
אני מדברת על אהבה אמיתית.
מעטים הספרים שאני באמת באמת אוהבת במלוא מובן המילה.
אני חושבת שהראשון היה ג'ינג'י, פרי עטה של גלילה רון פדר עמית. הספר ששאב אותי לאהבת הקריאה. השני, השני היה חבורת כס"ח, גם פריה של רון פדר. שהעביר לי חודשים, אפילו שנים בהרפתקאות שכל ילד מייחל לחוות.
ו.. וזהו. אני חושבת.
כלומר, קראתי עוד המון ספרים, מרובם מאוד נהנתי. את חלקם המרובה גם קראתי יותר מפעם אחת.
אבל.. הם חלפו ממני.
הם לא נשארו בי.
לא הייתה להם אותה זיקה מיוחדת אליי, אותו קשר עמוק וחמים בין הקורא לכתוב שחור על גבי לבן. לא היה בהם התום שכל כך אהבתי בספרים. התמימות הלבבית שנתנה לי הרגשה חמה.
עד שנשאבתי לסדרה הזו, שקרויה על שם נער ממושקף.
ועד שנשאבתי לסדרה הזו, הו, לקח זמן.
אף פעם לא העלתי על דעתי לקרוא אותה. היא עוררה בי זלזול. התנשאות כלשהיא. אני זוכרת את היום הזה שאבא שלי הציע לי לקרוא אותה וגחכתי.
אני לא יודעת אפילו מאיפה זה נבע.
אני רק מודה לאל שבכל זאת השתכנעתי לקרוא אותה. אפילו שברוב טפשותי זה היה רק לפני שלוש שנים.
אני זוכרת את היום הזה כשלקחתי את אבן החכמים מספריית בית הספר. הכריכה הילדותית עוררה בי איזה חשש, ולאחר התלבטות, בנשימה עמוקה, תחבתי את הספר לצד גופי, שאף אחד לא יראה, חלילה, את הילד הממושקף שעף לו על ספרי.
ו... התחלתי לקרוא.
הספר הראשון הרגיש לי נחמד, בניגוד לציפיותיי. עדיין לא ממש הבנתי על מה האהדה של הסדרה, אבל אהבתי אותו. לקחתי את השני. ואז... אז פשוט, מבלי לשים לב, נשאבתי לעולם הקסום הזה שנקרא הארי פוטר.
קניתי את כל הספרים. והתענגתי על כל אות ואות. התרגשתי בכל פעם שפתחתי ספר חדש. צחקתי, דמעתי, התרגשתי כל פעם מחדש.
אי אפשר להסביר את התופעה הזו במילים. הספרים עבי הכרס של הארי פוטר נגעו בי, השרו בי תחושה חמימה של בית. היה בהם הכל: הרפתקה מדהימה, דמויות גאוניות, כתיבה יפהפייה והרבה רגש.
אבל יותר מזה; היה בהם איזה משהו מיוחד. איזה תבלין מדהים שהפך אותם ליותר מספרים. שהפך אותם למציאות בתת מודע שלי. למציאות חיה ונושמת. מציאות מופלאה.
אני מניחה שהתבלין הזה הוא קסם. אחרת אין לי איך להסביר למה מאז שהתחלתי לקרוא הארי פוטר אני פשוט לא מפסיקה, כלומר, אני מדי פעם מנסה להפתח לספרים אחרים. מנסה לקחת הפסקה. אבל מיד חוזרת לסדרה המדהימה הזאת שנקראת הארי פוטר.
זה נשמע רגשני, אבל הארי פוטר באמת ובתמים עשה לי את הימים טובים יותר, הוא נתן בי חמימות בימים קרים מתחת לשמיכה, הוא נתן לי את ההזדמנות לחוות ילדות מלאה בהרפתקות. את ההזדמנות לחוות עולם אפל ותמים כל כך בו זמנית.
ברצינות, אני יכולה לדמוע מלחשוב על זה. הארי פוטר נתן בי הרגשה של בית.
ועל כך, ג'יי קיי רולינג המופלאה, אני צריכה להגיד תודה.
תודה ששתפת אותי בעולם הקסום שהיה חבוי בראשך. את מדהימה כל כך.

ותודה לך, הילד שנשאר בחיים.

» ביקורות נוספות של HERMIONE. G
» ביקורות נוספות על סדרת ספרי הארי פוטר - כל שבעת הספרים