ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 18 ביולי, 2019
ע"י soungalo
ע"י soungalo
מי לא אוהב ממתקים? הספר הזה הוא ממתק - קריא, נעים, לא כבד מדי - משהו שכל אחד יכול להתחבר אליו. הבעיה עם ממתקים היא שיותר מדי זה יותר מדי, והספר הזה לגמרי מוגזם באורכו - 600 עמודים ויותר. אני באמת חושב שכדי להצדיק אורך כזה צריך שיהיה לך המון מה לומר, ולא מרגיש לי שזה המצב פה. בסה"כ היה לי כיף לקרוא, אבל לא הרגשתי שיש כאן אמירה חדשה או מעניינת במיוחד, לא במישור הפוליטי-חברתי ולא במישור היותר אישי-אנושי. הדמויות באופן כללי, ובמיוחד הדמות הראשית לא ממש מעניינות או מורכבות. נורי הוא פשוט בחור טוב עם קונפליקטים וקשיים בנאליים, אבא שלו, אמא שלו והאחים שלו הם מזרחים ממורמרים, האחיות שלו לא חשובות (למה?). דמויות המשנה נועדו בעיקר כדי ליצור את התפאורה של שנות החמישים וראשית המדינה, בכלל מרגיש לי שאם הספר לא היה כ"כ ארוך הוא היה יכול להיות יופי של ספר לבגרות בספרות - מן היכרות עם שנות המדינה הראשונות. מצד שני, הרבה פעמים זה מדרדר לסטיגמות - פקיד ההסתדרות הרכלן-עסקן, סנובים מרחביה, מזרחים מדוכאים וזועמים וכל הטיפוסים המוכרים. כן אהבתי את השילוב של דמויות היסטוריות בעלילה, וההצגה שלהן כבני אדם ולא כמשהו "גדול מהחיים".
ואם בעלילה עסקינן, ובכן, העלילה כאן מעט דלה ואפשר לסכם אותה בכמה משפטים. יש כאן סיפור אהבה יפה ומתוק, שהתחיל טוב והדרדר בהדרגה לקלישאות בסגנון סרטי בורקס. חוץ מזה, יש כאן את הסיפור המזרחי הקצת שחוק על נער שבונה את עצמו מאפס והצרות עם המשפחה שלו.
סה"כ ספר שמעביר את הזמן בכיף, לא יותר.
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
מילא לא תרנגול כפרות ולא מפריח היונים המופלא.
|
|
|
Tamas
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
אז תרנגול כפרות זה לא....
|
|
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
קורא עכשיו ומסכים עם כל מילה.
|
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
