ביקורת ספרותית על בחול - פרשת רצח - מתח מאת אגור שיף
ספר בסדר

---

בואו נשים את הדברים על השולחן: לכתוב ספר על בלש משטרתי שמנסה לפתור תעלומת רצח של נערה צעירה זה נדוש. כלומר, מצד אחד המסגרת הזאת מבטיחה שיהיה איזשהו עניין ראשוני של הקוראים, בבחינת "ללכת על בטוח". מצד שני, כדי להצדיק שימוש בנוסחה השחוקה הזו, כדאי שיהיה לך רעיון מעולה ומקורי - טוויסט מדהים או דמות גאונית. האם יש פה משהו מאלה? לדעתי לא. סתם עוד בלש מתוסבך (כמה כאלה כבר ראינו...) שמנסה לפתור פרשה שאין בה שום דבר שונה מאלפי פרשות הרצח ששורצות בספרות המתח. בתור סיפור בלשי, העלילה לא ממש משכנעת - ממש התקשיתי להאמין שהמשטרה עובדת כמו שמתואר שם ובכלל העסק נשמע די מופרך. בכל מקרה, הספר מתמקד יותר בחייו האישיים של הגיבור מאשר בפעילותו כחוקר, אבל גם כאן העניין לא ממש עובד. הבלש שלנו נמצא במשבר אישי (למה?), זוגי (לא ברור למה הזוגיות המושלמת הפכה תוך שבוע למקרה אבוד) ומקצועי (למה החליט פתאום את המשטרה?), אבל הניסיון להכניס אותנו לנפשו וראשו נעשה באופן די עמום, כך שקצת קשה להבין מה הוא רוצה בעצם ואיזה דחפים מניעים אותו.
בכל זאת, החוויה שלי מהקריאה לא הייתה שלילית. אהבתי את התפאורה - ישראל של שנות השבעים, רק לפני ובזמן מלחמת יום כיפור. החלק האחרון בספר שמתרחש בשטחי סיני הכבושים הוא לדעתי המוצלח ביותר וגם מראה על מקוריות מסוימת ומצליח לתפוס איזו רוח של תקופה.
בסופו של דבר מה שעבר לי בראש כשהפכתי את הדף האחרון בספר היה "נו, שיהיה...".

» ביקורות נוספות של soungalo
» ביקורות נוספות על בחול - פרשת רצח - מתח