ביקורת ספרותית על חיים קטנים מאת האניה ינגיהארה
ספר לא משהו

---

ממליצה לוותר על הספר.
זה נכון שהספר תפס אותי כבר בהתחלה והיה לי קשה לעזוב אותו, אבל בשלב מסוים נמאס ורציתי שכבר יגמר. אני מאלה שקשה להם להפסיק ספר באמצע.
הספר חוזר על עצמו; חוץ מהגיבור רוב הדמויות שטוחות ונחלקות לטובים ורעים; אין אישה שמדברת בספר אלא רק מגיעה מסיבה יחד עם הגבר שלה; כמויות הכאב והסבל בספר בלתי נתפסות והייסורים של הגיבור חוזרים על עצמם בתיאורים פלסטיים עד שמתחשק לצעוק די! ספר די מזוכיסטי.
הקריאה גרמה לי להתבונן על הסופרת ולתהות מה עבר עליה בחייה שהיא כותבת כאלה זוועות על גברים? איך היא מסוגלת לכתוב על סבל בכזה פירוט וחזרתיות?
בקיצור לא כדאי להתחיל. אני מודה שאם כן מתחילים קשה להפסיק.

» ביקורות נוספות של בלהה
» ביקורות נוספות על חיים קטנים