“זה הרביעי של ערד שאני קורא והיא לא מאכזבת. הפעם בחרה ללכת בעקבות אגאתה כריסטי. ערד משלבת מהידע הספרותי שלה כבדרך אגב בספריה, ויש בזה חן רב. הפעם עשתה זאת בצורה מתוחכמת במיוחד והותירה אותנו עם תעלומה. זוהר בר נשוי לזוהר בר. כן, יש שני זוהר בר, הוא והיא. וזוהר בר נקרא להיות הפרק האמנותי בימי חג ההודיה אצל יולי ויובי פלג, ישראלים השוהים דרך קבע במערב ארה"ב. יולי פלג הזמינה את זוהר בר והותירה בידיו חופש לבחור כיצד יעביר ארבע הרצאות והיא תשלם לו חמש מאות דולר להרצאה בשהיה בריזורט המבודד והמושלג בהרים עם מוזמנים נוספים מהמשפחה וחברים. זוהר מגיע עם מוזמנת אחרת ובדרך מנסה להבין אל מי בדיוק הוא מגיע. כאן מתחילה התעלומה. המזמינה, יולי, היא למעשה אשתו השניה של יובי, שאשתו הראשונה התאבדה לאחר סבל כתוצאה מתאונה. מי שטיפלה בה במסירות היא יולי אשתו השניה, שאומצה ע"י יובי ואשתו אורנה לאחר מות אמה. אימוץ לא רשמי, אבל דומה. יולי היתה עולה חדשה עם אמה, הן עלו מרוסיה ובארץ האם היתה מורה לצרפתית שסבלה מאוד מהכיתה בה לימדה ובמיוחד מתלמידה אחת בשם זוהר בר. אופפה. ערד מובילה אותנו לידי המובן מאליו אחרי שזוהר בר מעביר הרצאות על הספרות הבלשית, רמזיה ותחכומים אחרים בה. ככל שהספר מתקדם מתברר לזוהר שהוא נפל אל משפחה עמוסת רגשות עוינים ואת זה הוא לומד משאר האורחים ומנחש שהוא מוצא במיטתו. בסוף ערד מובילה אותו בלשון לעבר פתרון התעלומה, תעלומת הטעות של יולי בהחלפת זוהר בזוהר והיא מנסה, יולי, להרעיל את זוהר ומתה מישהי אחרת. עכשיו משגיליתי לכם הכל, עשיתי כמעשה ערד הובלתי אתכם להאמין במשהו שפתרונו אחר לגמרי. התחכום של ערד, שיוביל אתכם לפתרון האחר, יותיר אתכם בסוף אפופי חידה ולא תבינו כנראה דבר. שאפו, ערד.”

“מאחורי ההר, 3,2,1... זוהר בר הינו ישראלי לשעבר, מרצה אורח בקולג' לא יוקרתי בקליפורניה בתחום הספרות הבלשית ופרוד מזואי. הוא מופתע לקבל הזמנה להרצות בפני קבוצת ישראלים המתארחת עימו, היות ואינו מוכר במיוחד באקדמיה ובהחלט פחות מרעייתו בנפרד. הפיתוי של תשלום בסך אלפיים דולר לארבע הרצאות בחג ההודיה אותו היה צפוי להעביר לבד והבטחה לאירוח ב'ריזורט של חמישה כוכבים' בנוף מרהיב עושה את שלו. הוא נעתר להזמנה ומגיע עם אחת האורחות לבית באזור נידח בהרי הסיירה. תחילה משעשעים אותו שמותיהם הילדותיים של חלק מהנוכחים המוצגים לו. המארחים יולי ובעלה יובי, אחותו של יובי-דפי ואורח בשם חוּמיק, רובם בוגרים ממנו בשנים. מתארחת גם דודתם של יובי ודפי, קשישה שחצתה את גיל שמונים. אחד האורחים, גדי, מנסה מדי פעם לשעשע את השאר עם חידות אינפנטיליות מימי בית הספר. ה'ריזורט היוקרתי' מתגלה כבית מרכזי של המארחים ומגורי האורחים במרחק מה ממנו, חדרים פשוטים עם מיטות קומותיים המזכירות לו את ימיו בתנועת הנוער. אין כמעט קליטה סלולרית והקשר המינימלי עם החוץ הוא באמצעות טלפון ישן. ארועים תמוהים וחשודים מתרחשים במקביל לנושאי ההרצאות החל בתמונה מסתורית של אישה לא מוכרת הצצה בחדרו של זוהר ונעלמת לאחר מכן. מתחת לפני השטח השלווים לכאורה מבעבעים בין חלק מהנוכחים- אליהם מצטרפים במפתיע שניים נוספים מאוחר יותר- רגשי טינה, עויינות ודם רע. סקרנותו של זוהר כחובב מובהק של ספרות בלשית ועם זמן פנוי בין הרצאותיו מתעוררת. הדברים אינם כפי שהם נראים. האווירה הפסטורלית של חג ההודיה והאזור המבודד עם הנוף ההררי הופכת לעכורה ומתוחה. זוהר מגלה בהדרגה בשיחות עם כמה מהנוכחים כולל הזוג המארח שיש לחלקם עבר משותף וחשבונות פתוחים עם מוות תמוה שנים קודם. לקראת הסוף הוא עתיד להיחשף לאמת המפתיעה לגבי הזמנתו. מאיה ערד רוקחת למעשה שתי עלילות נפרדות אך שזורות זו בזו- ההרצאות בהן לומדים הנוכחים והקורא איך מתפתח רומן בלשי, כיצד יכול הסופר להסיט את תשומת הלב מהפושע לאדם אחר, שתילת רמזים והטעיות וכמובן המניעים העיקריים במקרה רצח- כסף וקנאה. הציר השני הוא האירועים המתרחשים בבקתה המבודדת ובקרבתה בין הארוחות המשותפות וסקי מזדמן. ספר טוב למדי הנבנה בהדרגה כשארוע רודף ארוע והאמת הקשה נחשפת לאיטה.”

“אפתח ואומר שאני מאוד אוהב את הכתיבה של מאיה ערד. היא הסופרת הישראלית הטובה ביותר כיום, לדעתי. אוסיף ואומר שאני לא חובב גדול של ספרות בלשית. הספר הזה של ערד הוא רומן בלשי, לא בדיוק במתכונת הקלאסית אבל בסופו של דבר- יש מעין בלש, יש דמויות רבות שנמצאות בחלל מרכזי אחד, יש התקדמות עלילתית במרכזה תעלומה (או אפילו כמה תעלומות), יש חשד לפשע, אינטרסים שונים של דמויות שונות שהופכות אותן לחשודות בביצוע הפשע ועוד ועוד אלמנטים שמאפיינים ספרות בלשית. אבל, ערד לא סתם תכתוב רומן בלשי, אלא תכניס זווית נוספת, והיא זו: גיבור הרומן (זוהר בר), שמתפקד בתור הבלש, הוא בעצם מרצה לספרות בלשית, והספר מכיל הרצאות שהוא נותן על הנושא. ההרצאות מעולות לדעתי, מעניינות ממש. מלוות את הדמויות במהלך הרומן, אבל גם אותנו הקוראים, שלומדים מההרצאות בעצם איך לקרוא רומן בלשי. מבלי להכביר במילים נוספות, אומר שהעלילה אמנם לא מאוד מותחת (לטעמי), אבל מאוד מהנה. אני פתרתי את התעלומה אחרי שני שליש מהספר, אבל זה לא פגם בהנאה שלי מהקריאה. לסיכום, לא הכי טוב של ערד (מאלה שקראתי), אבל עדיין טוב, והטוב שלה יותר טוב מרוב האחרים.”

“ניגשתי לספר עם חשש מה. מאיה ערד כתבה ספר מתח? איזה באסה, מה לי ולספרי מתח? אני בכלל ייחלתי לרומן משפחתי עסיסי... בדיעבד, חששותיי התבדו לחלוטין, כי "מאחורי ההר" הוא אמנם רומן מתח שעוסק, בין השאר, בהיבטים העיוניים של הרומן הבלשי ואף טומן בחובו שתי תעלומות משלו, אבל הוא הרבה מעבר לכך. הוא דרמה מעולה שמיטיבה לתאר יחסים בין אנשים, במיטב מסורת הכתיבה של ערד. זוהר בר, מרצה ישראלי לספרות בלשית שחי בארה"ב, מוזמן לתת סדרת הרצאות בבית נופש מושלג של יובי ויולי, זוג ישראלי אמיד שחי באמריקה. *אזהרת ספוילר בשני המשפטים הבאים*. זוהר מוצא את עצמו עוסק בחידת מותה של אורנה, אשתו הראשונה של יובי, כשהתאבדותה מקבלת בעיניו חזות של רצח. במקביל, מישהו מקרב האורחים מנסה לשתול רמזים בחדרו של זוהר. בין השיטין נרקמת לה מעין תעלומה שלישית: האם בכלל ניצבת לפנינו תעלומה, או שמא הכול פרי דמיונו של מומחה לספרות בלשית שרואה בעיני רוחו תעלומה שכלל לא קיימת במציאות. במובן הזה, הספר מזכיר לי את "חשד לשיטיון" של ערד, שם הקורא שואל עצמו האם הגיבור אכן סובל משיטיון או שמא הוא בכלל נורמלי. "מאחורי ההר" הזכיר לי גם את "אמן הסיפור הקצר" שלה. שם מאיה ערד מתכתבת עם ז'אנר הסיפור הקצר, וכאן היא מתכתבת עם ז'אנר הבלש, תוך כדי שילוב הרצאות על הסוגה הבלשית בספרות. על פניו, השילוב הזה צורם. קורא שלוקח ספר פרוזה מעוניין לקרוא סיפור ולא לקבל פרטי מידע עיוניים ויבשים. אילו מעוניין היה לקרוא על הז'אנר הבלשי, היה לוקח ספר עיון בנושא. מאיה ערד התגברה על המכשול הזה בצורה יפה, והפכה את ההרצאות העיוניות ממה שעלול היה להיות אבן נגף של הספר לאבן בֹּחַן המשמשת לבחינת הז'אנר הבלשי ולהערכתו, תוך אפשרות ליישם את הדברים בספר עצמו. לדעתי, תרגיל ספרותי נהדר. ערד מוסיפה ומתכתבת כאן עם סוגת הבלש, ועושה זאת בחן רב. נוכל למצוא בספר שלל אזכורים, מחוות קטנות וקריצות עין שובבות, מהן יוכלו ליהנות בעיקר (ובניגוד אלי) קוראים שבקיאים ברזי הז'אנר. מעבר לחזות הבלשית של הספר, נוכל למצוא כאן את כל אבני הבניין הדרמטיות, האהובות והמוכרות שמרכיבות את יצירותיה הקודמות של ערד: תחרותיות בכלל ותחרותיות אקדמית בפרט, בחינת מערכות יחסים זוגיות טעונות (זוהר וזואי פרודתו, יובי ואורנה, יובי ויולי) והדינמיקה הנוצרת בקרב קבוצת אנשים מסוימת. בין אם מדובר בעמיתים מעולם האקדמיה, בבני משפחה או כמו במקרה הזה, בכמה ישראלים שמתגוררים באמריקה, ערד מיטיבה להביא לקורא את הלך הרוח של הדמויות הקטנות, הקטנוניות לעתים, שמאכלסות את ספריה. היא עושה זאת בחריפות, בשנינות, עם יותר מאשר קורטוב של סרקזם, ומיטיבה לחשוף בכך את פגמיהם האנושיים הקטנים של גיבוריה. "אני מתעניין באנשים. בסיפורים שלהם", אומר זוהר בספר. גם מאיה ערד מתעניינת באנשים ובסיפורים שלהם, וכמה יפה היא מביאה אותם לקורא. ואם על הדרך זכינו גם לתעלומה בלשית יפה, זה בכלל נפלא.”

“זה הרביעי של ערד שאני קורא והיא לא מאכזבת. הפעם בחרה ללכת בעקבות אגאתה כריסטי. ערד משלבת מהידע הספרותי שלה כבדרך אגב בספריה, ויש בזה חן רב. הפעם עשתה זאת בצורה מתוחכמת במיוחד והותירה אותנו עם תעלומה. זוהר בר נשוי לזוהר בר. כן, יש שני זוהר בר, הוא והיא. וזוהר בר נקרא להיות הפרק האמנותי בימי חג ההודיה אצל יולי ויובי פלג, ישראלים השוהים דרך קבע במערב ארה"ב. יולי פלג הזמינה את זוהר בר והותירה בידיו חופש לבחור כיצד יעביר ארבע הרצאות והיא תשלם לו חמש מאות דולר להרצאה בשהיה בריזורט המבודד והמושלג בהרים עם מוזמנים נוספים מהמשפחה וחברים. זוהר מגיע עם מוזמנת אחרת ובדרך מנסה להבין אל מי בדיוק הוא מגיע. כאן מתחילה התעלומה. המזמינה, יולי, היא למעשה אשתו השניה של יובי, שאשתו הראשונה התאבדה לאחר סבל כתוצאה מתאונה. מי שטיפלה בה במסירות היא יולי אשתו השניה, שאומצה ע"י יובי ואשתו אורנה לאחר מות אמה. אימוץ לא רשמי, אבל דומה. יולי היתה עולה חדשה עם אמה, הן עלו מרוסיה ובארץ האם היתה מורה לצרפתית שסבלה מאוד מהכיתה בה לימדה ובמיוחד מתלמידה אחת בשם זוהר בר. אופפה. ערד מובילה אותנו לידי המובן מאליו אחרי שזוהר בר מעביר הרצאות על הספרות הבלשית, רמזיה ותחכומים אחרים בה. ככל שהספר מתקדם מתברר לזוהר שהוא נפל אל משפחה עמוסת רגשות עוינים ואת זה הוא לומד משאר האורחים ומנחש שהוא מוצא במיטתו. בסוף ערד מובילה אותו בלשון לעבר פתרון התעלומה, תעלומת הטעות של יולי בהחלפת זוהר בזוהר והיא מנסה, יולי, להרעיל את זוהר ומתה מישהי אחרת. עכשיו משגיליתי לכם הכל, עשיתי כמעשה ערד הובלתי אתכם להאמין במשהו שפתרונו אחר לגמרי. התחכום של ערד, שיוביל אתכם לפתרון האחר, יותיר אתכם בסוף אפופי חידה ולא תבינו כנראה דבר. שאפו, ערד.”

“מאחורי ההר, 3,2,1... זוהר בר הינו ישראלי לשעבר, מרצה אורח בקולג' לא יוקרתי בקליפורניה בתחום הספרות הבלשית ופרוד מזואי. הוא מופתע לקבל הזמנה להרצות בפני קבוצת ישראלים המתארחת עימו, היות ואינו מוכר במיוחד באקדמיה ובהחלט פחות מרעייתו בנפרד. הפיתוי של תשלום בסך אלפיים דולר לארבע הרצאות בחג ההודיה אותו היה צפוי להעביר לבד והבטחה לאירוח ב'ריזורט של חמישה כוכבים' בנוף מרהיב עושה את שלו. הוא נעתר להזמנה ומגיע עם אחת האורחות לבית באזור נידח בהרי הסיירה. תחילה משעשעים אותו שמותיהם הילדותיים של חלק מהנוכחים המוצגים לו. המארחים יולי ובעלה יובי, אחותו של יובי-דפי ואורח בשם חוּמיק, רובם בוגרים ממנו בשנים. מתארחת גם דודתם של יובי ודפי, קשישה שחצתה את גיל שמונים. אחד האורחים, גדי, מנסה מדי פעם לשעשע את השאר עם חידות אינפנטיליות מימי בית הספר. ה'ריזורט היוקרתי' מתגלה כבית מרכזי של המארחים ומגורי האורחים במרחק מה ממנו, חדרים פשוטים עם מיטות קומותיים המזכירות לו את ימיו בתנועת הנוער. אין כמעט קליטה סלולרית והקשר המינימלי עם החוץ הוא באמצעות טלפון ישן. ארועים תמוהים וחשודים מתרחשים במקביל לנושאי ההרצאות החל בתמונה מסתורית של אישה לא מוכרת הצצה בחדרו של זוהר ונעלמת לאחר מכן. מתחת לפני השטח השלווים לכאורה מבעבעים בין חלק מהנוכחים- אליהם מצטרפים במפתיע שניים נוספים מאוחר יותר- רגשי טינה, עויינות ודם רע. סקרנותו של זוהר כחובב מובהק של ספרות בלשית ועם זמן פנוי בין הרצאותיו מתעוררת. הדברים אינם כפי שהם נראים. האווירה הפסטורלית של חג ההודיה והאזור המבודד עם הנוף ההררי הופכת לעכורה ומתוחה. זוהר מגלה בהדרגה בשיחות עם כמה מהנוכחים כולל הזוג המארח שיש לחלקם עבר משותף וחשבונות פתוחים עם מוות תמוה שנים קודם. לקראת הסוף הוא עתיד להיחשף לאמת המפתיעה לגבי הזמנתו. מאיה ערד רוקחת למעשה שתי עלילות נפרדות אך שזורות זו בזו- ההרצאות בהן לומדים הנוכחים והקורא איך מתפתח רומן בלשי, כיצד יכול הסופר להסיט את תשומת הלב מהפושע לאדם אחר, שתילת רמזים והטעיות וכמובן המניעים העיקריים במקרה רצח- כסף וקנאה. הציר השני הוא האירועים המתרחשים בבקתה המבודדת ובקרבתה בין הארוחות המשותפות וסקי מזדמן. ספר טוב למדי הנבנה בהדרגה כשארוע רודף ארוע והאמת הקשה נחשפת לאיטה.”

“אפתח ואומר שאני מאוד אוהב את הכתיבה של מאיה ערד. היא הסופרת הישראלית הטובה ביותר כיום, לדעתי. אוסיף ואומר שאני לא חובב גדול של ספרות בלשית. הספר הזה של ערד הוא רומן בלשי, לא בדיוק במתכונת הקלאסית אבל בסופו של דבר- יש מעין בלש, יש דמויות רבות שנמצאות בחלל מרכזי אחד, יש התקדמות עלילתית במרכזה תעלומה (או אפילו כמה תעלומות), יש חשד לפשע, אינטרסים שונים של דמויות שונות שהופכות אותן לחשודות בביצוע הפשע ועוד ועוד אלמנטים שמאפיינים ספרות בלשית. אבל, ערד לא סתם תכתוב רומן בלשי, אלא תכניס זווית נוספת, והיא זו: גיבור הרומן (זוהר בר), שמתפקד בתור הבלש, הוא בעצם מרצה לספרות בלשית, והספר מכיל הרצאות שהוא נותן על הנושא. ההרצאות מעולות לדעתי, מעניינות ממש. מלוות את הדמויות במהלך הרומן, אבל גם אותנו הקוראים, שלומדים מההרצאות בעצם איך לקרוא רומן בלשי. מבלי להכביר במילים נוספות, אומר שהעלילה אמנם לא מאוד מותחת (לטעמי), אבל מאוד מהנה. אני פתרתי את התעלומה אחרי שני שליש מהספר, אבל זה לא פגם בהנאה שלי מהקריאה. לסיכום, לא הכי טוב של ערד (מאלה שקראתי), אבל עדיין טוב, והטוב שלה יותר טוב מרוב האחרים.”

“ניגשתי לספר עם חשש מה. מאיה ערד כתבה ספר מתח? איזה באסה, מה לי ולספרי מתח? אני בכלל ייחלתי לרומן משפחתי עסיסי... בדיעבד, חששותיי התבדו לחלוטין, כי "מאחורי ההר" הוא אמנם רומן מתח שעוסק, בין השאר, בהיבטים העיוניים של הרומן הבלשי ואף טומן בחובו שתי תעלומות משלו, אבל הוא הרבה מעבר לכך. הוא דרמה מעולה שמיטיבה לתאר יחסים בין אנשים, במיטב מסורת הכתיבה של ערד. זוהר בר, מרצה ישראלי לספרות בלשית שחי בארה"ב, מוזמן לתת סדרת הרצאות בבית נופש מושלג של יובי ויולי, זוג ישראלי אמיד שחי באמריקה. *אזהרת ספוילר בשני המשפטים הבאים*. זוהר מוצא את עצמו עוסק בחידת מותה של אורנה, אשתו הראשונה של יובי, כשהתאבדותה מקבלת בעיניו חזות של רצח. במקביל, מישהו מקרב האורחים מנסה לשתול רמזים בחדרו של זוהר. בין השיטין נרקמת לה מעין תעלומה שלישית: האם בכלל ניצבת לפנינו תעלומה, או שמא הכול פרי דמיונו של מומחה לספרות בלשית שרואה בעיני רוחו תעלומה שכלל לא קיימת במציאות. במובן הזה, הספר מזכיר לי את "חשד לשיטיון" של ערד, שם הקורא שואל עצמו האם הגיבור אכן סובל משיטיון או שמא הוא בכלל נורמלי. "מאחורי ההר" הזכיר לי גם את "אמן הסיפור הקצר" שלה. שם מאיה ערד מתכתבת עם ז'אנר הסיפור הקצר, וכאן היא מתכתבת עם ז'אנר הבלש, תוך כדי שילוב הרצאות על הסוגה הבלשית בספרות. על פניו, השילוב הזה צורם. קורא שלוקח ספר פרוזה מעוניין לקרוא סיפור ולא לקבל פרטי מידע עיוניים ויבשים. אילו מעוניין היה לקרוא על הז'אנר הבלשי, היה לוקח ספר עיון בנושא. מאיה ערד התגברה על המכשול הזה בצורה יפה, והפכה את ההרצאות העיוניות ממה שעלול היה להיות אבן נגף של הספר לאבן בֹּחַן המשמשת לבחינת הז'אנר הבלשי ולהערכתו, תוך אפשרות ליישם את הדברים בספר עצמו. לדעתי, תרגיל ספרותי נהדר. ערד מוסיפה ומתכתבת כאן עם סוגת הבלש, ועושה זאת בחן רב. נוכל למצוא בספר שלל אזכורים, מחוות קטנות וקריצות עין שובבות, מהן יוכלו ליהנות בעיקר (ובניגוד אלי) קוראים שבקיאים ברזי הז'אנר. מעבר לחזות הבלשית של הספר, נוכל למצוא כאן את כל אבני הבניין הדרמטיות, האהובות והמוכרות שמרכיבות את יצירותיה הקודמות של ערד: תחרותיות בכלל ותחרותיות אקדמית בפרט, בחינת מערכות יחסים זוגיות טעונות (זוהר וזואי פרודתו, יובי ואורנה, יובי ויולי) והדינמיקה הנוצרת בקרב קבוצת אנשים מסוימת. בין אם מדובר בעמיתים מעולם האקדמיה, בבני משפחה או כמו במקרה הזה, בכמה ישראלים שמתגוררים באמריקה, ערד מיטיבה להביא לקורא את הלך הרוח של הדמויות הקטנות, הקטנוניות לעתים, שמאכלסות את ספריה. היא עושה זאת בחריפות, בשנינות, עם יותר מאשר קורטוב של סרקזם, ומיטיבה לחשוף בכך את פגמיהם האנושיים הקטנים של גיבוריה. "אני מתעניין באנשים. בסיפורים שלהם", אומר זוהר בספר. גם מאיה ערד מתעניינת באנשים ובסיפורים שלהם, וכמה יפה היא מביאה אותם לקורא. ואם על הדרך זכינו גם לתעלומה בלשית יפה, זה בכלל נפלא.”