היא נולדה בסערת המלחמה, ועד היום מתווכחים על היקפה ועל נסיבות היווצרותה. היא מופיעה תמיד ברשימת נושאי הליבה בסכסוך הישראלי־פלסטיני, אבל איש כמעט אינו עוסק בה. מבחינה מספרית לפחות היא מסובכת פי עשרה מבעיית ההתנחלויות, אבל קהיליית עושי השלום נוטה משום־מה להתעלם ממנה. בספרם המרתק מלחמת זכות השיבה מספרים עדי שורץ ועינת וילף את הסיפור המלא של בעיית הפליטים הפלסטינים — אחד הנושאים המרכזיים בסכסוך הישראלי־פלסטיני שנעדר כמעט מהתודעה הישראלית והעולמית. זהו ספר ראשון מסוגו, שמנתח לעומק את בעיית הפליטים מראשיתה ועד ימינו, ומביא תיאור מקיף וממצה של האופן שבו נולדה תביעת השיבה הפלסטינית, של האופן שבו טופחה בידי הקהילה הבינלאומית, ושל התפקיד המרכזי, המוזר ואולי גם המטריד, שישראל ממלאת בהמשכה של המלחמה הזאת. בתקופה של חיפוש אחר חשיבה פוליטית חדשה ביחס לסכסוך ולדרכים לפתרונו, פותחים המחברים צוהר למכשול הגדול ביותר והמושתק ביותר העומד בפני כל הסדר. כל עוד מלחמת זכות השיבה נמשכת — לא יהיה כאן שלום....

המטרה העליונה של הקולקטיב הפלסטיני היא להביא לקיצה של הריבונות היהודית בארץ ישראל. זו עובדה עוכרת שלווה, כמעט בלתי נסבלת. וממנה צריך להתחיל. רק אחר כך אפשר לכתוב, וצריך לכתוב, דו״חות מקיפים על הכשלון המודיעיני והצבאי בדרך לטבח של שבעה באוקטובר. כל הפלסטינים, בכל שמונים השנים האחרונות, מתעקשים על שיבה. חמאס, פת״ח, ציבור, הנהגה, פליטים, תושבי קבע, טרוריסטים, מדינאים, הוגים. כולם כולל כולם. וכאשר הם עושים זאת, רבים מהם חושבים על המובן המעשי, על מזוודות ארוזות ומעבר דירה ליפו, צפת, לוד. אבל הרבה יותר חשוב מזה, הם חושבים על המובן המיתי של שיבה. זו ״שיבה״ במובן של שיבת שעון הזמן לאחור, למציאות שלפני הציונות ומדינת ישראל. שיבה לימים שבהם לא היו כאן יהודים בעלי כוח וזכות להגדרה עצמית. זה הדבר שאליו הם רוצים לשוב. לכן, שיבה באוקטובר איננו ספר על מרכיב אחד מתוך כמה מרכיבים בעימות עם הפלסטינים. זהו ספר שקובע, ומוכיח, שרעיון השיבה הפלסטיני הוא המרכיב היחיד שחשוב באמת בעימות עם הפלסטינים. מה שהופך את הספר הזה לחשוב ביותר שאפשר לקרוא, לקראת המשך ההתמודדות הבלתי נמנעת של ישראל עם האתגר הפלסטיני. בכל פעם שישראל שוכחת את התשתית היסודית של העימות, כותבים עדי שורץ ועינת וילף, היא חושפת את עצמה למתקפה מדינית ולאלימות רצחנית. ספרם, שבונה קומת נוספת על ספרם הקודם, מלחמת זכות השיבה, מתאר בתנופה את תולדות ההתנגשות של יהודים וערבים בארץ ישראל, וחושף את הגיאולוגיה של הסכסוך, את הסלע שעליו הוא יושב. עד שרעיון השיבה המהותי לא ייעקר מהעולם, הם כותבים, לא יוכל לבוא סוף לעימות. עד שרעיון השיבה המהותי לא ייעקר מהעולם, הם מסבירים, ישראל לא תדע שלווה. מסקנתם ברורה: משימתה העיקרית של ישראל היא לפעול כדי לעקור אותו. ואל תגידו: אנחנו כבר יודעים! אם היינו יודעים, לא היה שבעה באוקטובר. שמואל רוזנר...