ביקורת ספרותית על דביסי - רומן ביוגרפי מאת צבי צרי
ספר טוב

---

זהו איננו ספר שמיועד לחובבי קריאה ממוצעים אלא בעיקר למוזיקאים מקצועיים או לכל הפחות לחובבי מוזיקה מעל הממוצע, כמוני :)
זוהי מעין ביוגרפיה שכתובה כרומן, דהיינו המחבר בונה דיאלוגים בין הדמויות והציטוטים שמובאים בספר לקוחים בדרך כלל ממכתבים או מקטעי עיתונות מהתקופה.

משום מה בספר זה אין מראי מקום ולא ידוע מהיכן שאב המחבר את מקורותיו, מה שבוודאי לא מוסיף לאמינות של ספרו.
יחד עם זאת מאחר שלא ידעתי דבר על חיי המלחין דביסי מצאתי בכל זאת עניין בספר שגם מהווה מעין תיעוד של התקופה בה חי ופעל, את מאבקיו כבר בתחילת הקריירה שלו נגד האסכולה השמרנית, בצרפת ובמדינות נוספות כאיטליה ואנגליה, שהתנגדה לדרך בה המלחינים הצעירים והמודרניים הלחינו, דרך שהייתה מנוגדת לכל חוקי המוזיקה שהיו מקובלים עד אז.

באותה תקופה המלחין המשפיע ביותר באירופה היה הגרמני ריכארד ואגנר, מלחין שדביסי העריך אולם תיעב את השפעתו המכרעת על מלחיני הדור שקדם לו ןהתנגד לגישתו המוזיקלית.
באותה תקופה בשלהי המאה ה- 19, ההערצה לואגנר חצתה ארצות והשפעתו המוזיקלית שלטה במוסדות האקדמיים למוזיקה, בהם שלטו מוזיקאים שמרנים מאד. מוזיקאים, כדוגמת המלחין קאמי סאן-סאנס, התנגדו לגישה של חלק ממלחיני הדור הצעיר, שדביסי ייצג, שיש להשתמש בחלק מהחוקים המוזיקליים המקובלים ולהתקדם לכיוון המוזיקה המודרנית מבלי להירתע משימוש במקצבים א-טונאליים וכו'.
דביסי טען שהמוזיקה של ואגנר סובלת מעודף פאתוס ודרמטיזציה ומקדשת את הלאומיות, המיתוסים והגבורה הגרמנית בעוד שלגישת דביסי, שהיה פטריוט צרפתי, מלחינים צריכים לכתוב מוזיקה במולדתם, לקבל השראה מהמוזיקה העממית עליה גדלו, מתרבות ארצם ומהטבע הסובב אותם. ובאמת במוזיקה של דביסי מורגש במיוחד הקשר שלו לטבע. למרות האמור לעיל דביסי עצמו לא הגביל עצמו לתחומי מולדתו צרפת ושאב השראה, בין השאר, ממוזיקה וממקצבים ספרדים ורוסיים.

בספר מתוארים חיי האהבה של דביסי ונישואיו, בעיקר לאשתו השנייה אמה, שהייתה בעצמה מוזיקאית מחוננת ובעלת השפעה רבה עליו.
כמו כן בספר מתוארים קשריו החברתיים והמוזיקליים של דביסי עם מיטב האומנים (בעיקר מוזיקאים, סופרים ומשוררים, מחזאים ואנשי תיאטרון, פסלים וציירים) שפעלו בתקופתו, ההצלחה העולמית המאוחרת יחסית לה זכה והשפעתו על מיטב מלחיני התקופה (תחילת המאה העשרים), כמו למשל בן תקופתו וידידו הקרוב אריק סאטי, ובעיקר הצעירים שבהם, כמו למשל סטרווינסקי ופרוקופייב הרוסים.
החלק האחרון בספר מתאר את ההשפעה הדרמטית של מלחמת העולם הראשונה על חייו האישיים והמוזיקליים של דביסי עד אחרית ימיו.

» ביקורות נוספות של זאבי קציר
» ביקורות נוספות על דביסי - רומן ביוגרפי