ביקורת ספרותית על הילד של המכשפה מאת מייקל גרובר

---

יש ספרים שנמצאים כבר שנים ברשימת ה"רוצה לקרוא" שלי.
אני כבר לא זוכרת מתי נכנסו לשם (אם כי לאחרונה, בעצתה של yaelhar, התחלתי לתעד את המקור להמלצה), אבל הם שם.
כנראה שחיפשתי אותם פעמיים-שלוש בספריה לשוא. לפעמים אפילו וידאתי עם הספרנית שהם אינם.
והם נשארים ברשימה כי אולי פעם אגיע לחנות יד שניה או אמצא אותם על ספסל ברחוב (לא קורה ברחובות בהם אני עוברת... אבל מי יודע).
ואז עברנו דירה ובבת אחת מחקתי שלושה ספרים מהרשימה. הידד לספריה החדשה שלי.
הילד של המכשפה הוא ספר פנטזיה, שכדרכם של ספרי פנטזיה טובים אומר גם משהו על המציאות שלנו.
על אמהות, במקרה הזה.
לא בטוחה שגרבר, מחבר הספר, מאמין בתאוריית האם הטובה דיה, שכן הוא נוטה להאשים את המכשפה בחוסר תשומת לב אמהית מספקת לבנה המאומץ, אם כי הוא מעריך את מאמצי הכפרה שלה ואני מקווה שלא אחטא בספוילר אם אומר שהם בסוף גם ישאו פרי.
כדרכם של הרבה ספרי פנטזיה בשנים האחרונות, גם כאן משולבים סיפורי אגדות מוכרים עם טוויסטים כאלה ואחרים, ובפרט סיפור אחד שעומד במרכז סיפורו של הילד של המכשפה (ומעניק לו סוף ראוי בהרבה מהמקור).
לטעמי הוא נוטה מעט לפרשנות יתר והאכלה בכפית, מה שהופך אותו אולי לספר ילדים יותר מאשר מבוגרים, ובכל זאת משום מה נרתעתי מלהעביר אותו הלאה לילדים והוא חזר לספריה בלי עצירה אצלם.
בסך הכל ספר כיפי ומהנה לחובבי הז'אנר.

» ביקורות נוספות של רויטל ק.
» ביקורות נוספות על הילד של המכשפה