“***** ואם היינו יודעים שבעוד ארבעה ימים העולם יגיע לקיצו? או עוד שנה? המחשבה הערטילאית הזאת שמזנבת אצלי מאז ומעולם הפכה בשבעה באוקטובר למוחשית מאי-פעם. שיחות "מה נעשה אם ייכנסו לבית מחבלים" הפכו בבת אחת להיות משהו שאשכרה מדברים עליו סביב שולחן האוכל. פתאום אפוקליפסה - עולמית, לוקאלית, אפילו עירונית - היא משהו שאפשר להרגיש, לשקול, להיערך, לתכנן. אולי בכל זאת נכון להגר לאוסטרליה, לבנות מק”

“**** אנחנו רגילים לחשוב על הזמן כליניארי, קווי, כמו שרוול עצום וחד-כיווני של סיבות ותוצאות, שמתחיל אי שם במרק הקדמוני ומסתיים, נכון לעכשיו, ובכן, עכשיו. העתיד עוד לא "נכתב", והכול יכול להשתנות. הכול (אפילו בוז'י, תיאורטית, יכול להיות ראש ממשלה. שלא לומר יאיר לפיד). כל דבר מוביל למשנהו והכיוון הוא תמיד קדימה, כי העבר מוביל אל ההווה - ואל העתיד - ולא להיפך. אולי מנטלית אנחנו מסוגלים לתקוע ס”

“רוברט צ'רלס וילסון מכיר את כל הטריקים והשטיקים איך לכתוב רב מכר. הוא הצליח למצוא רעיון שעדיין לא נילעס בתחום המדע הבדיוני, וסחט את הלימון עד הסוף. כל מה שאתם יכולים למצוא בסידרות הטלוויזיה המצליחות תמצאו גם בספר הזה: אסונות, אהבה, כתות דתיות, פוליטיקה, יחסי הורים וילדים, מסתורין, מחלות, הרפתקאות, אלימות, סוף העולם, הכל. אל תבינו אותי לא נכון: נהניתי לקרוא את הספר, כי הוא כתוב כדי למצוא חן, ולהיכ”

“רוברט צ'רלס וילסון הוא סופר ותיק בעל יכולת כתיבה מן הגבוהות. עם זאת יחסית לספרו "הכרונליתים" (יצאו 3 ספרים של סופר זה בעיברית) הספר הזה הוא מקור לא אכזב לדמעות. הספר קיבל ממני 4 כוכבים משום שהסופר כותב בצורה מעולה וסוחפת וצורת כתיבתו מושחזת. עם זאת הספר שמדבר על תקופה אפוקליפטית המתרחשת כ-100 שנה לאחר שתמים עתודות הנפט של העולם הפריע לי מאוד. בבסיסו של הספר עומד הרעיון שלאחר שכלו עתודות הנפט הע”

“***** ואם היינו יודעים שבעוד ארבעה ימים העולם יגיע לקיצו? או עוד שנה? המחשבה הערטילאית הזאת שמזנבת אצלי מאז ומעולם הפכה בשבעה באוקטובר למוחשית מאי-פעם. שיחות "מה נעשה אם ייכנסו לבית מחבלים" הפכו בבת אחת להיות משהו שאשכרה מדברים עליו סביב שולחן האוכל. פתאום אפוקליפסה - עולמית, לוקאלית, אפילו עירונית - היא משהו שאפשר להרגיש, לשקול, להיערך, לתכנן. אולי בכל זאת נכון להגר לאוסטרליה, לבנות מק”

“**** אנחנו רגילים לחשוב על הזמן כליניארי, קווי, כמו שרוול עצום וחד-כיווני של סיבות ותוצאות, שמתחיל אי שם במרק הקדמוני ומסתיים, נכון לעכשיו, ובכן, עכשיו. העתיד עוד לא "נכתב", והכול יכול להשתנות. הכול (אפילו בוז'י, תיאורטית, יכול להיות ראש ממשלה. שלא לומר יאיר לפיד). כל דבר מוביל למשנהו והכיוון הוא תמיד קדימה, כי העבר מוביל אל ההווה - ואל העתיד - ולא להיפך. אולי מנטלית אנחנו מסוגלים לתקוע ס”

“רוברט צ'רלס וילסון מכיר את כל הטריקים והשטיקים איך לכתוב רב מכר. הוא הצליח למצוא רעיון שעדיין לא נילעס בתחום המדע הבדיוני, וסחט את הלימון עד הסוף. כל מה שאתם יכולים למצוא בסידרות הטלוויזיה המצליחות תמצאו גם בספר הזה: אסונות, אהבה, כתות דתיות, פוליטיקה, יחסי הורים וילדים, מסתורין, מחלות, הרפתקאות, אלימות, סוף העולם, הכל. אל תבינו אותי לא נכון: נהניתי לקרוא את הספר, כי הוא כתוב כדי למצוא חן, ולהיכ”

“רוברט צ'רלס וילסון הוא סופר ותיק בעל יכולת כתיבה מן הגבוהות. עם זאת יחסית לספרו "הכרונליתים" (יצאו 3 ספרים של סופר זה בעיברית) הספר הזה הוא מקור לא אכזב לדמעות. הספר קיבל ממני 4 כוכבים משום שהסופר כותב בצורה מעולה וסוחפת וצורת כתיבתו מושחזת. עם זאת הספר שמדבר על תקופה אפוקליפטית המתרחשת כ-100 שנה לאחר שתמים עתודות הנפט של העולם הפריע לי מאוד. בבסיסו של הספר עומד הרעיון שלאחר שכלו עתודות הנפט הע”