הביקורת נכתבה ביום שלישי, 17 ביוני, 2025
ע"י אירית פריד
ע"י אירית פריד
הביוגרפיה של אנרי טרויה מספקת לנו הצצה מעניינת לנבכי נשמתו של הסופר הדגול ולתקופה שבה הוא חי. "ביוגרפיה מרחיבת דעת" כך נכתב עליה, "הכתובה כפרוזה
משובחת ומרתקת לא פחות מכל יצירה שכתב הסופר עצמו" . במילה אחת- פנטסטי.
בהיותו כבן 30, כתב טולסטוי ביומנו :" כמה מגוחך הדבר, שאדם שהתחיל לכתוב כללי חיים בהיותו בן חמש עשרה, עדיין עוסק בכך בהגיעו לגיל שלושים מבלי לקבל ולהגשים אפילו אחד מהם ". משפט שמאפיין במידה רבה את התנהלותו במשך כל חייו. ואשתו סוניה, ביומנה שלה ציינה "כי גורלה נקשר לא בגורלו של גבר אחד אלא בגורלם של עשרה, עשרים גברים כשכולם אויבים זה לזה".
אנחנו נוטים לעטור כתרים ליוצרים בזכות כישרונם ולייחס להם זכויות ייתר, שלא תמיד עומדים בקנה אחד עם אופיים ועם התנהלותם בחיים, וטולסטוי מספק לנו בנדיבות שפע של יצרים אפלים והפכפכים, שליטה עצמית שמוטלת בספק, אי שביעות רצון תמידית שגורמת לו לברוח מעצמו ממשפחתו וגם מחייו, עקשנות חסרת פשר ואחיזה בעקרונות בחירוף נפש ממש, גסות רוח ועוד כהנה וכהנה התנהגויות לא מחמיאות...
האופן שבו כותב אנרי טרויה מאפשר לנו בקלות להתנייד במרחב האינטימי של הזוג טולסטוי וזאת בזכות המכתבים, ובעיקר היומנים האישיים המצוטטים כאן, שבני הזוג ניהלו במשך חייהם, יומנים בהם נכתב הכול בכנות חסרת פשרות, תוך הסכמה שכל אחד מהם יכול לחשוף את הכתוב בפני השני.. זו למעשה הייתה הדרך היחידה מבחינתם לפתור בעיות זוגיות, לפרוק כעסים, להתריע על הצדדים האפלים, ולהעביר מסרים זה לזה כולל דברי שטנה ועויינות הדדיים ופירוט כפייתי של המריבות שקרעו אותם .
האיש שהטיף כל חייו לאהבה אוניברסלית, עשה את אשתו אומללה. (למרות ששניהם ניהלו קשר הדוק ואוהב ונשענו זה על זה ) דיבר בזכות העוני - ובעצמו חי חיי מותרות, קרה לשכחה עצמית - ורשם ביומנו את כל מיחושי גופו לפרטיהם (היפוכונדר קוראים לזה לא ? ) שאף להתמזגות עם אלוהים - וכילה את זמנו במריבות בית קטנוניות, בז לתהילה - אך טיפח את יוקרתו במכתבים, בקבלות פנים ובתצלומים , חשק פשוט להיות סלב... קיצורו של דבר - אדם ככול האדם, שניחן בכישרון ענק !
ביוגרפיה נפלאה שכבר עושה לי חשק לנסוע לבקר באחוזתו - יסאניה פוליאנה...
מומלץ בחום לכל מי שנטיית ליבו מופנית ליצירותיו .
28 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
זאבי קציר
(לפני 4 חודשים)
סקירה יפה אירית, תודה לך.
|
|
דן סתיו
(לפני 4 חודשים)
קרן
ההערה שלך מעניינת מאד. כוונתי היתה שונה, ונראה כי לא הצלחתי להבהירה היטב. רציתי להתייחס לסוגיה הערכית - באיזו מידה אופיו, השקפותיו ואורח החיים של הסופר או הסופרת רלבנטיים להחלטה האם לקרוא את יצירותיו או שמא, במקרים קיצוניים, להחרימם. אני משער שחייהם האישיים של חלק ניכר מהיוצרים - לא רק סופרים - השפיעו על יצירותיהם ועל השקפותיהם. בהקשר היהודי עולה בדעתי מקרה קיצון, הסוגיה של המלחין הגרמני ריכארד וגנר, אנטישמי מובהק ואולי גרוע מכך, מי שהשפיע באמצעות האמנות שלו על היטלר. יצירות אלה, בעיקר האורפות הבומבסטיות שלו, שיש הרואים בהם חלק מנכסי צאן הברזל של התרבות המערבית, הוחרמו בישראל בשל זהותו של המחבר.
|
|
קרן
(לפני 4 חודשים)
לאירית פריד
קראתי גם את בסינסקי. גם הוא ספר מעניין |
|
אירית פריד
(לפני 4 חודשים)
ותודה לכם חברים, על הזמן שפיניתם לקרוא אותי.
|
|
אירית פריד
(לפני 4 חודשים)
וגם לך קרן תודה על תגובתך.
קראתי גם את "הבריחה" של פאוול בסינסקי,ואם אינני טועה גם סקרתי את הכותר שאפשר הצצה לשנים המאוחרות שלו ול"יברח" שעשה ממשפחתו כדי לסיים את חייו לבדו. |
|
אירית פריד
(לפני 4 חודשים)
תודה מאוד רבה לך דן על תגובתך .
|
|
קרן
(לפני 4 חודשים)
לדן סתיו
מכיוון שהקשר בין הכתיבה של טולסטוי לבין החיים הפרטיים שלו היה כל כך הדוק, קשה מאוד לעשות את ההפרדה; והמשפט, "הדרך אל הגהינום רצופה כוונות טובות", כאילו נכתב עליו. |
|
קרן
(לפני 4 חודשים)
כפי הנראה, זו הביוגרפיה הכי מרתקת שקראתי אי-פעם. החיים של טולסטוי היו מעניינים לא פחות מהרומנים, הנובלות והסיפורים שלו, וטרויה כתב נהדר.
אגב, הייתי פעמיים ביסניאה פליאנה, ולא כל כך פשוט להגיע לשם, שלא לדבר על ביקור בבית המשפחה. |
|
דן סתיו
(לפני 4 חודשים)
אירית
ביקורת יפה ומסקרנת. נראה שאכן יש להפריד בין יוצרים דגולים לבין אופיים והסבל שהמיטו על הסובבים אותם.
|
28 הקוראים שאהבו את הביקורת