ביקורת ספרותית על גבירה אבודה - חוצפנית # מאת וילה קאתר
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 4 בספטמבר, 2024
ע"י אירית פריד


אם כבר שיתפתי אתכם בעבר והמלצתי על "הסדרה הקטנה" של הוצאת "כתר", אז עכשיו אני משתפת וממליצה על סדרה נוספת, מופתית, שנקראת "חוצפנית". זו סדרה של ספרים חכמים ונושכים מבית "הכורסא", ו"תשע נשמות", מה שנקרא "הוצאת בוטיק", שמתמחה במצוינות ובספרים יוקרתיים מחממי -לב, בקיצור פנינים ספרותיות ייחודיות מכל העולם.

את "גבירה אבודה" כתבה וילה קאתר, אחת מחשובי הסופרים באמריקה בסוף המאה ה-19, תחילת המאה העשרים, זוכת פרס פוליצר, וכמה יפה היא כותבת על החיים באמריקה ועל האנשים שחיים בה.

166 עמודים שנקראים בשלוק אחד, על גבירה צעירה מלאת חן וקסם כובש– מריאן פורסטר- או גברת פורסטר, שגבר צעיר– ניל הרברט- מלווה את חייה מהצד בהתבוננות והתפעלות, היא מסמלת עבורו את העולם הגדול, את היופי, ואת העידון. והוא לא בדיוק מאהב אבל בהחלט מאוהב כמו כל האחרים שנפגשים איתה או חיים בסביבתה, וההתבוננות שלו בה יוצרת תחושה של היקסמות ("הרי את מקוסמת לי בסוד כל שירת האדם וזמרתו" טשרניחובסקי ) ואינטימיות על גבול האירוטי... אלו שנות התשעים של המאה ה-19 כבר ציינתי, והרבה מילים לא הכבירו על נושאים שבינו לבינה בתקופה הזו, אבל כמה תשוקה גלויה או סמויה הם הצליחו להנכיח בדרכים אחרות...

בעלה, קפטן פורסטר, הוא ג'נטלמן מהדור הישן, מה שנקרא הולד-סקול, איש יותר מחביב ועדין, המבוגר ממריאן ב-25 שנים, מחלוצי יישוב המערב של ארה"ב, איש של עקרונות ומאנשי החזון שהקימו את מסילות הרכבת מערבה, והיא, גבירתו האבודה,בעצם הגבירה של כולם, החיננית מלאת חדוות החיים והכובשת היא מושא להערצת כל מי שנפגש איתה – וגם אני נכבשתי – אוהו שאז עם תהפוכות התקופה כך גם מתנפצים החלומות של ניל, המלווה המתבונן, והנערצת מאבדת מחשיבותה...

נובלה מהודקת קטנה, מלאת צבע, טעם וחן כמו עוגיית מקארון צרפתית.

פשוט נפלא.
26 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אורית זיתן (לפני 11 חודשים)
גם הביקורת שלך מתוקה ביותר. תודה
חני (לפני שנה)
כיף שספר כובש אוהבת ספרים כמוך.
תודה אירית.
אושר (לפני שנה)





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ