ביקורת ספרותית על נתראה באוגוסט מאת גבריאל גרסיה מארקס

---

לטוב ולרע, הריאליזם המאגי שמזוהה עם גרסייה מארקס, לא קיים ב"נתראה באוגוסט" - נובלה קטנה וצנועה שהתפרסמה 10 שנים לאחר מותו של הסופר.
ניכר שבערוב ימיו מארקס השתחרר מהצורך להרשים ולחדש ונשאר עם אהבת הסיפור הפשוטה. ועד כמה נטה ליבי, שנים, לסיפורים הקצרים שלו ...

פעם בשנה, ב-16 באוגוסט, אנה מגדלנה- אישה בת 46, נשואה מזה 27 שנה, נוסעת לבדה לאי קריבי כדי להניח פרחים על קבר אימה. היא שוהה בו לילה בודד אחד, ועוזבת למחרת. באחד מהמסעות וללא תכנון מוקדם, היא מזמינה גבר, שכמוה יושב לבדו בבר המלון, לעלות לחדרה. הם עושים את מה שעושים בהתרגשות ובתשוקה השייכת לאקראיות ולזרות ולספונטניות מן הסוג הזה, כשברקע סופת רעמים ואנפות כחולות מנקדות את השמיים השחורים של הלגונה.

כשהיא מתעוררת בבוקר, מרוצה בתחילה מההרפתקה שלה, היא מדמיינת שנהנתה מלילה של עונג ללא אחריות או השלכות ואז היא מגלה שבן זוגה ללילה - איננו, והשאיר ליד המיטה תחוב בפנקס שטר של 20 דולר... היא אפילו לא יודעת את שמו. היא חשבה שהיא משתחררת והוא חשב שקונים אותה... זו הייתה הראשונה בסדרת האכזבות של אנה באי. וכל שנה היא חוזרת על החוויה עם זר אחר שדרכו היא מתבוננת בעצמה ובחייה. כשכל לילה באי נפגע בצורה שונה. זו העלילה בקצרה של הרומן הזה - עד לתובנה שתהיה משמעותית עבורה.

זה סיפור על אודות הגבול הדק שבין כבלים ובין חירות, הוא כתוב בשפה שירית מלאת הבנה לנפש האדם ולתשוקתו להרפתקאות שקשורות לאהבה מה שאגב הינו הנושא המרכזי בכלל יצירותיו של מארקס.

איזה מזל שילדיו של הסופר החליטו לפרסם את הרומן הקצר הזה, למרות בקשתו הנחרצת להשמיד אותו היות שלא היה מעובד עדיין.

כן, מומלץ.

» ביקורות נוספות של אירית פריד
» ביקורות נוספות על נתראה באוגוסט