ביקורת ספרותית על גנבת הספרים מאת מרקוס זוסאק
ספר מעולה

---

"...שנאתי את המילים ואהבתי אותן, ואני מקווה שעשיתי אותן כמו שצריך."
במילים אלו מסיימת "גנבת הספרים" את כתיבת ספרה... איזה סיום!
קריאה בגב הספר אינה מסגירה כמעט דבר מהסיפור - המסופר ע"י... המוות!
"כשאקדח מופיע במערכה הראשונה," כתב צ'כוב, "הוא חייב לירות במערכה האחרונה." מלאך המוות לא ממש נותן לנו את ה"לוקסוס" להגיע למערכה הזו, ומופיע לעבודה כבר בתחילת המערכה הראשונה.

הסיפור הוא על נערה נוצריה - "גנבת הספרים", שנמסרה למשפחה אומנת בעיירה בשולי מינכן, גרמניה, בימי מלחמת העולם השנייה. המשפחה, החבר הגרמני של הנערה, היהודי ושלל הדמויות תושבי העיירה, מצליחים לבנות סיפור מאד מיוחד ורגיש על חיי היום-יום שלהם, השלווים בד"כ.

במעט הומור שחור ועדין (המוות מספר, זוכרים?) אנו נחשפים למשפחה הענייה, שמחביאה יהודי במרתף שבביתה הדל, אף שהיא מודעת לעונש הכבד על מעשה זה.
מבחינתנו, כיהודים, הספר נותן מבט רחב על גרמנים שעזרו לעמנו, למרות סכנת החיים שריחפה מעל ראשיהם.

אם קיים המשפט: "אי אפשר להניחו מהיד לפני הסיום" - לי אין ספק, שספר זה הוא אחד מיסודותיו.

רבים הקטעים המרגשים מאד, כמו בעמודים 194, 398 ורבים נוספים. בנוסף, הקטעים שבהם שתי הצעדות של יהודים דרך העיירה, לדכאו הסמוכה, מוסיפים נופך בלתי רגיל ומרגש בצורה יוצאת מגדר הרגיל להבנת הדמויות והתמודדותן עם המצב הבלתי נתפס.

יש שיפסלו את הסיפור כ"לא בדיוק סיפור במובן הספרותי".
לאלה אשיב, במעט הומור (שחור) כמובן: "מלאך המוות היה עסוק באותן שנים, כפי שלא היה עסוק מימיו באיסוף נשמות, וכנראה שלא היה לו זמן ללטש את כישורי הכתיבה והסיפור שלו..."
בספר כמעט ואין הפתעות (מלבד הנחוצות, כמובן) מאחר שבכול פרק, וכמעט בכל עמוד, מופיע ההסבר: "מה אנו הולכים לקרוא".
בנוסף, ישנו דבר ייחודי בספר והם הציורים הרבים המופיעים בו, והמוסיפים רבות לקשר שנוצר בינינו לצייר היהודי.

וודאי תסכימו אתי שלא נתקלתם בספר כה משוגע:
א - מסופר ע"י המוות.
ב - בכל עמוד נרמז לך מה אתה עומד לקרוא.
ג - מכיל ציורים...

לדעתי, זהו ספר חובה לכל אוהב ספרים, ובעיקר לאלה שדברים מרגשים עושים להם את זה!
ספר שנמצא בראש "שרשרת המזון".
** חד וחלק!

» ביקורות נוספות של י. קליש
» ביקורות נוספות על גנבת הספרים