“בספרה המרתק מביאה הסופרת לבנת את האפילוג ובו היא מסבירה כיצד הגיעה לסיפור המעניין והבלתי נתפס על החיים המשותפים של שלושה יהודים, ילדים צעירים, ושבט צוענים ביער במהלך מלחמת העולם השנייה, כשמטרתם המשותפת היא לשרוד ולהימלט מידי החיילים הרומנים, שכידוע, שיתפו פעולה עם הנאצים.
בשילוב הבלתי ייאמן בין שתי תרבויות שנחשבות קיצוניות - היהודים והצוענים - עולה האספקט הפילוסופי, דרך שיחות הנמשכות אל תוך הלילה בין מנהיג הצוענים לבין נער ישיבה, ניתן להכיר את הדמיון הקיים בין שתי התרבויות הנ"ל.
הלן וינינגר לבנת משלבת גם את סיפור השואה והכחדת חלק גדול של יהודי בוקובינה, רומניה, שנלקחו לטרנסניסטריה, תוך כדי התמקדות בקורות חייהם של אלה שנחשבו, ועדיין נחשבים, לחלק הבזוי בחברות רבות - הצוענים.
כאן אולי המקום לתת טעימה קטנה מהספר ולעשות היכרות עם השלושה.
תחילתו של הסיפור בעיירה שלווה (גוּרה הוֹמוֹרָה) ברומניה, בשנת 1940. בקורותיה של משפחה יהודית ממוצעת שפת הלחם לא הייתה מצויה בביתם בשפע, ומצאו נחמה וחיזוק בבנם הקטן והמקסים מיקלה, שלמרות שלא התפתח ככל הילדים ואף היה על גבול האוטיזם, גרם להם לאושר רב, גם בזכות אהבתו לכינור, שממנו סירב להיפרד, והיה מפיק בעזרתו צלילים מופלאים.
למיקלה יש בת דוד צעירה, כבת 14 ושמה אנה, והיא הדמות השנייה.
בביקוריה של אנה אצל דודתה, היא מפיחה שלוה ורוגע במיקלה ומעלימה את התפרצויות הזעם שתוקפות אותו מדי פעם. אביה של אנה הוא חייט וכשגביר העיירה הזמין בגדים, התנדבה אנה לקחתם אליו, ובהזדמנות זו לראות את שרגא, שבו היא מאוהבת.
הדמות השלישית היא שרגא, כבן 15, שאביו ייעד אותו להיות רב. לידי אביו היו מגיעים עיתונים מדי שבוע ולאחר שקרא בהם שרף אותם, ומעשה זה סקרן את הבן. בהזדמנות הראשונה שנקרתה לו, כשאביו נעדר מהבית, הצליח לקרוא משלוח שבועי של עיתונים שהגיע לביתם ומהם למד על המלחמה המתחוללת, על כיבושי הנאצים ובעיקר נחרד לקרוא על הפוגרומים שנעשו ביהודים. שרגא ששמע את המילה "קומוניזם" התעניין לפשרה והחליט לקחת חלק בתוכניות ההתנגדות להיטלר, תוך שהצטרף לקבוצה שפעילותה הייתה אסורה על פי החוק. הדבר נודע לשלטונות שפתחו במרדף אחריו והוא ואנה נמלטו ליער הסמוך, לבקתת השומר.
ביער התחברו לשבט צועני שקבלם יפה וראה בהם אחד משלהם, נטמעו ביניהם ואף התנהגו כמותם במשך כארבע שנים, דבר שהיה לא קל, כפי שמעידים דבריו של שרגא לאנה לאחר שביקשה ממנו תשובות למצב הבלתי נתפס שבו מצאו את עצמם... "אין לי מילות הרגעה, אנה. לא אשקר לך. בתוך לבי אני יודע רק אחת: עלינו לנצור את אמונתנו, זה הכוח היחיד שימנע מאיתנו להיטמע בהם... אני לא יודע מה עלינו לעשות. להישאר איתם או לעזוב מייד. ברור שברגע שהחיילים יגיעו לכאן ייקחו אותנו ראשונים. מצד אחר אולי בכל זאת בטוח יותר להישאר איתם, הלוואי וידעתי."
ולפני סיום אציין רק את אחד הקטעים המרגשים ביותר בספר והוא הפגישה ביער בין שרגא ואנה למיקלה הקטן, פגישה המרטיטה את הלב...

לסיום, אין זה עוד סיפור שואה "רגיל" הנוגע להשמדת היהודים באשר הם, אלא מביא את סיפורם המיוחד של הדמויות שמבחינת הנאצים ומשתפי הפעולה שלהם – הרומנים, היו על "אותה סקלה", המיועדת להשמדה.
נהניתי והערה לסיום:
את ספריה (שישה במספר) של הלן לבנת לא ניתן להשיג בחנויות המוכרות לנו, והיא תשמח למכור ספר זה תמורת 40 ש"ח.
המייל להזמנה: livnath@013.net”