ביקורות ספרים על הספר הבשורה על-פי יהודה
בוקר אחד, בבית הספר החרדי שבו למדתי, כמה תלמידות מצאו ספר מוזר למראה בחצר. הם הראו אותו למורה דינה, והיא נבהלה מאוד: "זה הברית החדשה", ועשתה טקס מלא של שריפה של הספר כדי להדגים עד כמה הוא מחוץ לתחום. מאוחר יותר, נראה לי שכבר היינו בכיתה ח', אותה מורה דינה אמרה לנו באחת ההזדמנויות שאילו לא היו רוצחים את ישו (או בכל מקרה לא מלשינים עליו לשלטונות רומא ולא גורמים בעקיפין לצליבה) אלא להיפך, משאירים אותו כחלק מהעם היהודי, כל ההיסטוריה של העם היהודי היתה אחרת לגמרי, לא היתה אינקוויזיציה ולא גירוש ספרד. למעשה היא לא אמרה ישו, אלא השתמשה בכינוי "אותו האיש". וככה על ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
עמוס עוז הוא איש ירושלים. העלילה לא יכלה להתרחש בשום מקום אחר אלא בשכונה בה נמצא בית אברבאנל. והשכונה חייבת להיות בירושלים, במרחק הליכה משייח באדר.הפרופסור שמלמד אותו חייב להיות ייקה ירושלמי.
הדבר בולט כשעוז מתאר סצינות חיפאיות. התיאורים מסוגננים ומתאימים למציאות אך חסר בהן הניצוץ.
עוז מספר את סיפורו של הבוגד. הבוגד הנצחי. הבוגד שהוא המאמין הגדול. יהודה של עוז האמין בישו ובבשורתו הרבה מעבר לאמונתו של ישו בעצמו ובבשורתו. מותו של ישו הרג את חלומו של יהודה. חלומו התיאולוגי-חברתי שבו ישו היה השחקן הראשי אך מאחוריו עמד הבמאי אלוהים. גשמיותו של ישו ביט... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
על שני בוגדים מספר הספר הזה, בוגדים שלא בגדו, על פי עמוס עוז, אלא הלכו אחרי האידיאלים שלהם ותפישת עולמם, אך החברה טבעה בהם אות קלון.
הספר בכלל מספר על שמואל אש, סטודנט חסר פרוטה שמחפש עבודה ומוצא אצל אדם זקן ונכה, שזקוק לבן שיחה בשעות הערב, ועתליה שגם גרה בבית. הזמן - חורף 1959 והמקום הוא ירושלים הקטנה והיפה של אז בלי כל הרעש והצלצולים והרכבת הקלה. גם פיגועים לא היו אז.
שני הגיבורים הנוספים הם דמויות נעלמות ששמואל אש חוקר אודותם: יהודה איש קריות, עליו הוא כותב עבודה במסגרת לימודיו, ואבראבנל שהיה מתנגד לבן גוריון ב 1948 ומתנגד להקמת המדינה. שניהם נחשבים לב... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
אל עמוס עוז אני מתוודעת לאחרונה והוא מותיר בי רשמים חיוביים מאוד. תחילה הכרתיו דרך ספרו "סיפור על אהבה וחושך" וחששתי שמא הוא הספר הטוב ביותר שלו שבגינו התפרסם ותו לא, כמו סופרים רבים. אלא, שנוכחתי לראות כי כתיבתו המאלפת ופירוטיו שאינם מייגעים שבים ונשנים בכל ספר שלו שקראתי מאז.
הבשורה על פי יהודה הוא יהודה איש קריות, בעצם איננו המוטיב המרכזי של הספר כי אם המשני, הספר סובב סביב שמואל אש, סטודנט צעיר וחייו עם קשיש ואישה בבית טיפוסי ירושלמי שחייהם נרקמים יחדיו בתקופה חד פעמית של שלושה חודשים. זאת על רקע אירועי ההיסטוריה של תש"ח וירושלים שלפני 67'. לאורך ... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
#
אנחנו לא בקיאים בבגידתו של יהודה איש קריות בישו. לא מלמדים אותנו את פרטי העלילה המרתקת הזו, שהפכה לנכס צאן ברזל של נוצרים באשר הם. אנחנו מכירים כמה רמזים – יהודה איש קריות שהוא שם נרדף לבוגד, 13 הוא מספר מקולל, לא תמיד יודעים למה. חלק מהיהודים הכריזו על ישו כעל בוגד, שעוד היתה לו החוצפה לגייס חסידים רבים, שהפכו את משנתו לדת בעלת עוצמה, שהתחרתה ואף עלתה על דתו שלו. יהודה איש קריות, אפשר שהוא מדגים בעיני היהודים את "הבוגד בבוגד פטור"?
שמואל אש הוא סטודנט לתואר שני שהתזה שלו עוסקת בישו בעיני היהודים. אבל אביו שתמך בו כספית פשט את הרגל. ואם לא די בכך – חבר... המשך לקרוא
48 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הייתה לי תקופה שקראתי את ספריו של עמוס עוז ללא הרף. אחד אחרי השני: ‘מיכאל שלי’, ‘ארצות התן’, ‘קופסה שחורה’, ‘מנוחה נכונה’ ועוד. יש לי זיכרונות ממקומות בהם קראתי את ספריו. זוכר שזה בעיקר היה בצבא. תר אחר רגעים של שקט, בתוך ההמולה הרבה, בהם אוכל ליטול לעצמי ספר ולקרוא בנחת, לצלול אל תוך עולמות אחרים. להרהר על הקיום. רגע אחד זכור לי בנסיעה ברכבת, יחד עם חברים נוספים, נסיעה ארוכה מן הדרום לצפון, ולי שקצת מאסתי בשיחות סתמיות היה רצון לצלול אל עולם אחר, תמים, כנה, ירושלמי. פתחתי את ‘סיפור על אהבה וחושך’ והמשכתי לקרוא על השכונות העניות בשנות הארבעים בירושל... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
קראתי ונחשפתי לעוד ספר , שאינו דומה לשום דבר אחר של עוז,
שמחה שהייתי בהרבה מפגשים עימו, וכל מפגש הציג עוד פן בכתיבתו ובחייו.
לעוז יש גלריה מופלאה של כתיבה, ומעבר לכל מה שנכתב על עוז בחייו ומה שטרם הסתיים להיכתב אחרי לכתו,
מה שבטוח הוא- שהחלל שהותיר אחריו גדול,
עוז הותיר יצירות מופת,
הוא בלב הפנתיאון הספרותי של עם ישראל.
זהו ספר הכתוב באופן ייחודי ושונה מספריו האחרים,
מעבר לעלילה המופלאה, צוללים לתוך ספר וסיפור שהוא מעל מקום וזמן.
הפלגה בקריאה שהיא מסע מרתק ומהדהד.
... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
מעולה
עמוס עוז במיטבו פלוס ספורי המסגרת ההיסטוריים ששופכים אור חדש (בשבילי) על סיפורו של ישו (על פי יהודה...)
מרתק... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר מיוחד מאוד, שונה מספריו האחרים של עמוס עוז.
השילוב בין תיאור ארץ ישראל בזמן מלחמת העצמאות לבין הסיפור הנוצרי הוא מעניין מאוד.
עוז בעצם משווה בין בגידה באידאולוגיה לבין בגידתו של יהודה איש קריות, וכאילו אומר שלעתים הבוגד הוא בעצם איש אמיץ מאוד.
בין אם מקבלים את זה ובין אם לא -- הספר מעניין מאוד.
כתוב בשפה משובחת, כמו תמיד אצל עוז.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
את הסרט הפסיון של ישו ראיתי לפני שנים.
זה היה בבית קולנוע ישן בליידן, עיר אוניברסיטאית קטנה בהולנד.
הפרסום אודותיו היה מרעיש: תסריט שכולו בשפה הארמית והמתמקד ב-12 השעות האחרונות בחייו של ישו.
בקדימון ניתן לראות את הקדוש מהלך בינות עצי זית ומבקש לו מקום להתפלל לאחר הסעודה האחרונה. עליו להתנגד לפיתויים אותם לוחשת לו דמות שטנית בעלת שיער ארוך ועיניים מהפנטות הדומה להפליא למרילין מנסון, להתמודד עם בגידתו הנוראית של יהודה איש קריות המתגלה כנכלולי מדובלל ומבולבל.
טיפוס שאינו סגור על עצמו ואשר נראה היה כי גיבסון, במאי הסרט, מצא אותו דיי בקלות ברחובותיה ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הספר הזה עורר בי עניין וציפיה רבים לאור החיבה שלי לסיפורים הסובבים סביב דמויות ואירועים מהברית החדשה, שהיא לדעתי אחד מהסיפורים הכי משפיעים על התרבות המערבית, אולי יותר מהתנ"ך ומהמיתולוגיה היוונית. כל-כך הרבה רפרנסים יש ברומנים ובסרטים שונים לדמויות ואירועים מהאוונגליון, ודמותו של יהודה איש-קריות, הבוגד הגדול, שבדמותו מגולמת גם טרגיות גדולה, היא אחת הבולטות שבהם.
לצערי נחלתי אכזבה בקריאת הספר. לא קראתי הרבה ספרים של עמוס עוז, אולם התרשמתי שאני יכול לקבל יותר מכתיבה שהרגישה לי חלק גדול מהזמן כתיבה פובליציסטית על תולדות הציונות והסכסוך עם הערבים ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
סיפור על בדידותם של הנבגדים. מי מפאת הגיל, מי בגלל שכול ומי עקב טעויות החיים. רק רוחות הרפאים הסובבים בבית האבן המרתפי בקצה רחוב אלבז בירושלים שוקקי חיים ועניין. תיאורי העיר ירושלים ומזג האוויר של עמוס עוז יפים מאוד, סיפורו של יהודה איש קריות מעניין וטוב, סיפור האהבה בין שמואל ועתליה עדין ויפה. רק הדיאלוגים סתמיים וכה חסרי יחוד. לא פעם התבלבתי בין הדוברים. ובכל זאת נהנתי מהקריאה.
... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
אין כמו עמוס עוז לתאר את ירושלים,נופיה ואוירתה.לאוהבי העיר כבר כדאי לקרא, אך לא בה עיקר הספר. נושאו המרכזי הוא דיון בבגידה על אופניה השונים. בגידת הגוף, בגידת האהבה, בגידתם של הורים בילדם, בגידה במולדת או בקונצנזוס פוליטי. באווירה אפרורית, תוך כדי שיטוט ברחובותיה של ירושלים בחורף 1959 ניתן להרהר ולהעמיק במושג "בגידה", שבימינו הפך שגור ונשלף בקלות. הספר כתוב היטב כראוי לסופר כמו ע.עוז, קריא ומהנה למרות קדרותו ורצינותו.... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר מהנה ביותר, המעורר תהיות ומחשבות בנושאים שונים. נושאים כגון מהי בגידה? האם אדם בעלת דעות השונות מהמקובל ומדעת הרוב הוא בוגד? התייחסות החברה לפרט בעל דעות השונות מהמקובל (דעות רב העם)? ובמקביל הרחיב את ידיעותיי ההיסטוריות בנושא ישו והיהודים.
שמואל אש, דמות חידתית בעיני, הינו סטודנט צעיר אשר עולמו התהפך עליו. חברתו נוטשת אותו הוריו פושטים רגל והוא נאלץ לקטוע את לימודיו באוניברסיטה. לאחר ייאוש הוא מוצא לו מפלט בבית אבן ירושלמי, ששם עליו לשמש איש שיחה לזקן נכה ושנון. עם הגיעו לביתו החדש, הוא פוגש אישה יפה ומושכת המבוגרת ממנו פי שניים, ושמה עתליה אב... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר טוב, מעניין, רהוט ומפתיע. יש בו כל מה שדרוש כדי ליצור עלילה - דמויות ססגוניות שבכל אחת מהן מקנן סוד. החל מהחוקר הצעיר, שמואל אש, שהתנהלותו מעוררת המון סימני שאלה, האישה האלמנה עתליה, שמסובבת כל גבר סביב האצבע הקטנה שלה ואינה יודעת רחמים, הפרופסור גרשום ואלד, אדם נכה המנהל את העולם על פי השקפותיו האידיאולוגיות ומסתפק במועט מבחינה חומרית, וכמובן - ישו ויהודה איש קריות.
אני נמשכת יותר לפרטי היחסים בין יהודה איש קריות לבין ישו. אחרי קריאת ספר זה הרחבתי את ידיעותיי ונחשפתי למה שקרוי "קודקס צ'אקוס", האף שאינו מוזכר בשם זה בספר. זהו טקסט שפורסם רק ב-2006, ובו... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
מסיבה לא ברורה, הספר לא מוזכר כמעט אף פעם. לדעתי, זה הספר הכי טוב של עמוס עוז.
ולמי שגר או מבקר ברמת גן, בספר מסתתרת עובדה היסטורית מעניינת.... המשך לקרוא
אהבת? ![]() |
|
קראתי הספר כמו שקראתי את סיפור על אהבה וחושך ,,,,באיווחה אחת, ספר קצת מלנכולי ירושלמי במהותו ,,,אני מהרהר שרק מי שגר בירושלים יכול להבין את המסר העקרי שבספר שורה תחתונה ספר ניפלא של סופר שאיני מסכים לדעותיו... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
בעיני עמוס עוז הוא הטוב בסופרים הישראלים (להוציא את ש"י עגנון) בדורות האחרונים ועומד בשורה אחת עם גדולי הסופרים בספרות העולמית בזמננו.
לדעתי יזכר שכזה וספריו יקראו וילמדו עוד שנים רבות, יש צורך בפרספקטיבה הסטורית להערכת סופר.
בינתיים נוח לחפש בו מגרעות. נוח להתווכח עם עמדותיו הפוליטיות שאינן מקובלות כיום על מרבית הציבור הישראלי. הוא אקטואלי מידי כדי שניתן יהיה להעריך את כתיבתו באופן אובייקטיבי.
בכל מקרה בעת ביקוריי בחו"ל בארצות שונות מצאתי את ספריו בתרגומם לשפת המקום כמעט בכל חנות ספרים המכבדת את עצמה.
את ש"י עגנון שכזכור זכה בפרס נובל לספרות... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר טוב. מעביר בצורה מעולה את התחושות והאוירה של הספור והדמויות.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
האם אני היחידה שחושבת שהגיע הזמן שגם סופר מוערך כמו עמוס עוז זקוק לעורך רציני? גם את "סיפור על אהבה וחושך" בקושי צלחתי הודות לחזרות האינסופיות, לפעמים משפטים שלמים באותו עמוד. לפי דעתי, אפשר היה בשקט להפחית לפחות שליש מהספר, וזה היה רק מועיל לו. כנ"ל בספר הזה, שעוד לא סיימתי לקרוא אבל הוא כבר נמאס עלי, שוב הודות לחזרות חסרות מטרה. כמה פעמים אפשר לקרוא על זקנו המתולתל של הגיבור, שעליו הוא מפזר טלק (?) שוב ושוב? כמה פעמים צריך לתאר את צורת הליכתו? מה זה מוסיף?
אני fed up!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
טוב, אז ככה, עמוס עוז כתב את 'מיכאל שלי', ועמוס עוז כתב את 'סיפור על אהבה וחושך'. שני ספרים שונים כל כך. שונים עד שיש כאלו שהדעות שלהם לגבי שני הספרים הללו כל כך מנוגדות שאפשר היה לחשוב ששני סופרים שונים כתבו אותם.
אני בהחלט מאלו שחושבים שסיפור על אהבה וחושך הוא ה'ספר' שלו, ובוודאי הספר האהוב ביותר על הקוראים, למרות שבראיון שנתן לאחרונה הוא אמר שדווקא הספר 'אותו הים' הוא הספר שלדעתו הוא הצליח להתעלות מעל עצמו. לא קראתי אז אני לא יודע.
עמוס עוז הוא גם מושג, הוא סופר בעל שם, מועמד לפרס נובל כבר כמה וכמה שנים. בעל עמדות ידועות, שמשניאות אותו על רבים, ומוערכות ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הבשורה היא שאין כל בשורה.
וזו בשורה לא רעה בכלל.
קצת לא נוח לי לקרוא ספר שדפיו צבועים אפור בימים של שמש ואביב.
ירושלים של שנות החמישים נדמית לי מלנכולית, מרובת פיגומים ומחסומים.
תחושה שעננה כבדה יושבת עליה.
אולי זו הסיבה שגם התנהלות גיבורי הספר כבדה ואיטית.
שמואל אש, סטודנט פרוע שיער להיסטוריה מוצא דיור אצל זוג תמהוני- חותן וכלתו.
ליבו נוהה אחר עתליה, הכלה המבוגרת והיא מתנהלת כקשה להשגה. מתנהל מין משחק חיזור מוזר .
בד בבד הוא כותב עבודה אקדמית על ישו בעיני היהודים ובמיקוד על יהודה איש קריות.
אז הספר הוא בעצם על בגידות.
עפ"י שמואל אש יהודה כלל... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
השפה העברית והשימוש הכול כך יפה בה תמיד שובים את ליבי בספריו של עמוס עוז. כך גם הסיפור הזה. האפיון של ירושלים בסוף שנות החמישים גורם לך להיות בה ולהרגיש אותה. המסרים והתובנות לגבי מושג הבגידה וההשלכות שיש לכך למול מה שקורה היום מעוררים מחשבה. הדמויות קצת מוקצנות לדעתי באפיון שלהם, אבל כנראה שזה מה שמאפשר למתח שביניהן לשרור ולעניין. ספר טוב בהחלט, קראתי אותו בעניין רב, למרות פה ושם נאומים ארכניים. המחקר המעמיק והדיוק של התיאור התקופתי מרשימים.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר עם מעטפת רכה מאוד, עם ניגון/פרשנות מלנכולית של הדמויות המובילות.
עמוס עוז לכאורה מוציא את את התמימות שבו, אך גם מבקר את עצמו, לראייה הדיאלוג בין 2 המבוגרים בבית הירושלמי.
מומלץ בחום !... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
[ביקורת מאולצת עד 120 תווים, לספר שראוי להרבה יותר:]
סיפור קאמרי, חורפי ונעים, כולו בית ושלוש דמויות, שמצליח לסחוף, לרגש ולצאת מהדפים על אף היותו גדוש אג'נדות ונאומים.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
לא ידעתי איך לאכול את הספר הזה. מצד אחד, הסיפור בא משום מקום והלך לשום מקום. מצד שני, למרות תחושת האין-שלמות, אחד הקריטריונים שלי שלספר טוב הוא סיפור קטן, הכתוב בכישרון גדול. בזה כן עמד עוז ובעוז.
ארבע דמויות בספר: שמואל אש, הסטודנט, הלומד לתואר שני ומנסה לסיים כתיבת עבודה שנושאה יחס היהודים לישו. אלא שפתאום אביו מפסיד במשפט, פושט רגל ואין יותר מימון ללימודים. שמואל מחפש עבודה ומוצא כזו במגורים אצל זקן הזקוק למישהו שידבר אתו חמש שעות ביום, כל יום אחר הצהריים, יתווכח ויחלוק על דבריו. שמואל אש אכן חזק בדיבורים והזקן, הדמות השניה, גרשום ואלד, "מעסיק" אותו דר... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הספר של עמוס עוז מאוד מענין וכתוב יפה . הדינמיקה בין שלושת הגבורים שמואל וואלד ועתליה מרתקת. נסחפתי למתחים הרגשיים והרעיוניים שביניהם. פחות ברור לי ענין הבגידה המקורי. הרעיון של הבגידה מענין . ההולך נגד הזרם , העוצר במרוץ הקולקטיבי , החי את האמת שלו יחשב לעיתים כבוגד(ומי כמונו מודע לכך בימים טרופים אלו). לבגידתו של יהודה בישו לא כל כך התחברתי . מין נושא שמתחבר פחות. אולי כל חלקי הספר בוגדים זה בזה .מהבחינה הזאת הספר לא אחיד , אבל בהחלט שווה קריאה.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
עוז לחשבון הנפש
א. מנכ"ל ארגון ציבורי גדול בשרון, קיבל מתנה מקורית לסיום תפקידו, מסע אישי בן ארבעה ימים בארץ, במהלכו הוא פגש ישראלים מעניינים. בפגישתו עם עמוס עוז, הם שוחחו על ספרו האחרון, הבשורה על פי יהודה, שכמובן הוביל לשאלה, האם ישו ביקש ביודעין את צליבתו, מתוך רצון להיות קדוש מעונה ? מכאן עולה מסקנה אפשרית, יהודה איש קריות לא בגד. האמירה שלי שונה, ענה עוז, היא על מנהיגים שנתפסו כבוגדים, בן גוריון בהסכם עם הגרמנים, בגין בחוזה השלום עם מצרים, ורבין בהסכם אוסלו. האם כול מי שרוצה להוביל שינוי פוליטי או אידיאולוגי נתפס על ידי אנשי הקונצנזוס כבוגד ? מיהו... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
היו לי ציפיות גדולות מהספר. אך הספור בינוני מאוד. לא התלהבתי במיוחד... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
- ספר לא מעניין. חוזר על עצמו. מנדנד (מרים ר.)
- אהבתי! (שרה מ.)... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
עמוס עוז הוא סופר נחשב בספרות הישראלית וככזה סיפרו עורר בי ציפיות רבות. העלילה מתרחשת בירושלים המחולקת בחורף של 1959 (שהיא כזכור לנו גם זירת ההתרחשות בספרו המוקדם "מיכאל שלי") את אותה ירושלים החורפית המחולקת מיטיב עוז לתאר. הסיפור הוא של סטודנט ירושלמי שמפסיק את לימודיו בעיקר ממשבר אישי וחסרון כיס ונענה להצעת "עבודה" למגורים חינם עם מעט כסף עבור היותו איש שיחה ועזרה לאדם זקן ונכה על קביים בבית בודד. באותו בית הוא לומד להכיר גם אישה מסתורית בשנות הארבעים שלה. בסיפור נוצרת מעין סימטריה (שמתקיימת כאן יותר מפעם אחת) של משולש של אנשים שאיבדו משהו מאוד יקר ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
מתוך הספר:
"פתאם רצה מאוד לבוא ולגור בעליית הגג הזאת, להתכרבל בה עם ערימת ספרים, בקבוק יין אדום, תנור, שמיכת חורף, פטפון וכמה תקליטים ולא לצאת ממנה. לא להרצאות לא לוויכוחים ולא לאהבות.
להישאר בה ולא לעזוב אף פעם, לפחות כל עוד חורף בחוץ."
ברגע הזה שמואל אש שבה את ליבי לחלוטין.
את העמודים האחרונים קראתי בצל החדשות על הפיגוע המזוויע בירושלים וקשה היה לרגשות שלא להתערבב, שכן עלילת הספר מתרחשת בירושלים וגם היא נוגעת בכאב הסכסוך ובמלחמה הבלתי פוסקת.
מתוך הספר: "לפני שלוש שעות נרצח בירושלים החסד ונרצחו הרחמים ומעכשיו העולם ריק" - הכתוב בספר מתחייס לצליבה ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
מומלץ מאוד לקריאה.
מבנה הסיפור:
פרקים בני 2 עד ארבעה עמודים.
קווי עלילה במקביל:
קו אחד: מתחיל מהמעבר של שמואל לבית, מתפתח זמן הווה הקושר את הדמויות: שמואל, עתליה, וואלד, סביב מצב ישראלי. ירושלמי ליתר דיוק, בסוף שנות החמישים.
קו שני: דמותו של אבא של עתליה והיחס של מוסדות המדינה אליו.
קו שלישי: ואלד, אב שאיבד את בנו במלחמה.
קו רביעי: שמואל ומחקרו על ישו היהודי ויחסו של יהודה איש קריות לישו.
קו חמישי: המדרגה. שמיום בואו של שמואל לבית, מדובר על המדרגה הרופפת והמסוכנת, הנמצאת בפתח הבית. מדרגה המאיימת פעם ופעמיים לגרום לאסון, אך איש לא מטפל בה, עד אשר … (בעמ'... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|